פרק מתוך הספר "התנועה הלאומית היהודית והקמת מדינת ישראל"
לארגונה של ה"הגנה" בשנות הארבעים
ארגון ההגנה בארץ-ישראל (בקיצור: "אר")
א) האר. מהווה את הכח הצבאי של העם היהודי הבונה את עצמאותו המדינית בארץ-ישראל.
ב) ה-אר. נתון למרותה של ההסתדרות הציונית העולמית בשתוף כנסת-ישראל בארץ-ישראל, עומד לרשותן וסר לפקודתן.
ג) אלה תפקידי – ה-אר:
- הגנה על הישוב העברי בארץ-ישראל בפני כל מתנקש בנפשו, ברכושו ובכבודו.
- הגנה על מפעל הגשמת הציונות ועל הזכויות המדיניות של העם היהודי בארץ-ישראל.
הגנה על ארץ-ישראל בפני כל פעולה אויבת מבחוץ- בהתאם לאפשרויות ולמסיבות המדיניות.
ד) האר. הוא היחידי המוסמך ורשאי לפעול בכל עניני ההגנה העברית בארץ-ישראל.
ה) האר. מהוה חטיבה ארצית אחידה המתנהלת ע"י פקוד צבאי אחיד, מרוכז ומודרג, ולו המרות היחידה על חבריו במסגרת תפקידיו.
ו) ה-אר. משרת את כלל-האומה. את כלל-הישוב ואת כלל התנועה הציונית: דגלו של ה-אר, הדגל הלאומי (תכלת לבן), ההמנון הלאומי ("התקוה") הוא המנונו של ה-אר.
ז) ה-אר. פתוח לפני כל יהודי. (או יהודיה) הנכון והמוכשר למלא את חובת ההגנה הלאומית. החברות ב-אר. בהיותה חובה וזכות כאחד של כל איש ואשה בישראל מבוססת בפועל על כניסה אישית של היחיד מתוך התנדבות והכרה חפשית.
ח) החברות ב-אר. קשורה במשמעת צבאית מוחלטת ובנכונות לציית לכל פקודה מוסמכת. המשמעת ב-אר. מושתתת על הכרתו הפנימית של החבר ועל משטר של יחסי-רעות, חופש-הדעה ושויון האדם.
ט) ה-אר חפשי מחוקי שלטון בלתי יהודי. קיומו, החזקת נשקו ופעולותיו מותנים בחשאיות קפדנית. העובר על עיקר זה עלול להתחייב בנפשו.
י) ה-אר. מחנך את חבריו לנאמנות לעם ולארץ, לאהבת החרות, לקוממיות עברית, לעוז-רוח, לעמידה בפני סבל ונגישות לנכונות של הקרבה, להוקרת חיי-אדם, ליושר-אופי לפשטות ההווי לתרבות אנושית ויהודית.
ניתן בתל-אביב, ל"ג בעומר תש"א
15.5.1941