פרק מתוך הספר "התנועה הלאומית היהודית והקמת מדינת ישראל"
פקודת הקמת הפלמ"ח
19.5.1941
ה-מא (מפקדה ארצית)
פקודת הרום מס' 2
הקמת פלוגות/מחץ (פלמ"ח).
1. בעקב ההחמרה במצב הבטחון החליטה ה-מא בישיבתה מיום 16.5 להקים ולהציב במצב "הכון" 9 פלוגות מחץ (פלמ"ח) לפי החלוקה דלקמן:
3 פלוגות בגליל הצפון.
2 פלוגות בגליל התיכון.
3 פלוגות בגליל הדרום.
1 פלוגה במחוז י-ם.
2. פלוגות אלו תורכבנה מחברי ה-אר מהחטיבות הקיימות על יסוד התנדבות ונכונות אישית: –
א) להתגיס לשרות-הפעיל תוך 24 שעות ממתן הפקודה להתגייסות ע"י הפ.הע (הפקוד העליון של "ההגנה").
ב) לשרת בכל תפקיד שיוטל עליו, בכל מקום ובכל עת כפי שיוחלט ע"י הפ. הע.
3. פלוגות המחץ תהונה רזרבה קרבית ארצית וגלילית לצרכי מנהלה, הכשרה, אימון והחזקה ארגונית. הן תעמודנה לפקודתו של כל מגל (ממז) אש בתחומי פיקודו הן חונות.
לצרכי מבצעים הן נתונות לפקודת הפ.הע. בלבד.
לכן נמצאות פלוגות אלה מחוץ לתקן החטיבות הקיימות בגליל )ב-מז( והן מופקעות לחלוטין מ"סדר המערכה" של "תכנית א".
4. הפ.הע. ממנה לכל פלוגת-מחץ מפ, כמנגנון תמיד. הוא יהיה מפקדה ומדריכה של הפלוגה. ה-מפ כפוף במישרים ל-מגל כל עוד הפלוגה נמצאת במרחב פקודו.
5. האימון וההכשרה של הפלוגות יעשו לפי תכניות מפורטות של ה-מטכל, וה-מגל יהיה אחראי לפני הפ.הע. על ביצוען הנכון של תכניות אלו באמצעות ה-מפ.
6. הפלוגות תשמרנה בהרכבן המלא על טוראיהן ומפקדיהן וכל שנויים לא יוכנסו בהן מבלי אשור מוקדם מטעם הפ.הע.
7. ה-מגל יהיה אחראי בפני הפ.הע. לאימונן והכשרתן הנכונים והמזורזים של הפלוגות שבמרחב פיקודו וכן להחזקתם במצב היכון ובכוננות דרוכה להתגייסות תוך 24 שעות ממתן הפקודה לגיוס ע"י הפ. הע.
8. הפ.הע. ממנה קצין מטכ"ל בסמכות פיקודית אשר מתפקידו להחיש את הקמת הפלוגות ובניתן באמצעות ה-מגלים (ה-ממז) ופקודיהם. עליו מוטל הפקוח על ההדרכה האימון וההכשרה של פלוגות אלה והדרכתן הכללית באמצעות ה-מגל וה-מפים, ובשלבי הפקוד התקינים.
9. העקרונות שעליהם מושתתים האמון, ההכשרה והחזקה של פלוגות המחץ בטרם נתגייסו לשרות הפעיל הם:
מחנה אמון ראשון להשלמת ה"אימון הראשוני" – לכל הטוראים והמפקדים אשר טרם השלימו את אימונם הראשוני;
2-3 מחנות אמון של "מוצאי שבוע", לאימון מתקדם, בכל חודש, לכל הטוראים והמפקדים.
ה-רמא
__________________________________________________________________________
אליהו גולומב" "כלפי פנים", נובמבר 1942
— אנו ועוד רבים אתי ראו בפלמ"ח המגויס את ראשית הכוח הצבאי העצמי שלנו. תחילה שאפנו לעבור מאימון ביתי לאימון מרוכז במחנות. משהשגנו זאת לא הסתפקנו בכך וטענו כי למען הוות כוח, דרוש לנו לכל הפחות גרעין מסוים אשר יהווה כוח צבאי קבוע ושסביבו יתרכזו בשעת הצורך כל אלה המפוזרים, והמקבלים בהכרח גם אימון יותר אקסטנסיבי.
הפלמ"ח צריך, אפוא, לשמש מין קאדר מגויס ל"הגנה" הבלתי מגויסת.
זוהי טעות רבה וזוהי המעטת דמות הפלמ"ח, כשמיחסים לו, כנהוג בתוכנו, תפקיד של "פארטיזנים" בלבד. הפלמ"ח צריך להכין את עצמו בעזרת ובראש ה"הגנה" כולה למלחמה באויב, בכל אויב, בפולש או במתקיף מבית, עוד בטרם נכבשה הארץ ע"י אויב זה ובטרם ניאלץ לאחוז באמצעי מלחמה פארטיזניים. בכיוון זה צריכים להתנהל גם האימון וגם החינוך של הפלמ"ח. הפארטיזן, או שהוא לוחם לאחר יאוש או שהוא מסייע מן העורף לצבא הנלחם בחזית. כבזבוז של ערך כוחנו המגויס ייראה הדבר, אם נחנך ונכין אותו אך ורק או בעיקר לתפקידים פארטיזניים אלה. הפלמ"ח זהו גרעין של הכוח הלוחם שלנו. הוא נועד לשורות הראשונות במלחמתנו ולאו דווקא בעורף של האויב. הפלמ"ח צריך לסגל את עצמו להיות חלוץ של מחנה ההגנה ולהעלות את הכושר המלחמתי של כל המחנה הלוחם שלנו. הוא עלול לעשות זאת בשתי דרכים, שלשתיהן הוא צריך להתכונן, אם כיחידות מפיחות עוז ואמונה באחרים ואם כמפקדים ביחידות לא מאומנות למדי. זה מחייב גם אימון של כל החייל המגויס ברמה של מפקדים וגם פעולה משותפת עם יחידות אחרות בתקופת האימון.
דבר אחרון זה ניתן עתה להיעשות עם עוברכם למשקים. כאן תוכלו לעשות תרגילים במשותף עם הכוחות המתאמנים במשקים.
עם הקמת הפלמ"ח ניתן לנו אך לחלום על החזקתו כחיל מגויס. ראינו כהישג גם את האפשרות לאמן אותו במרוכז. אולם הנה באו הימים של התקפת רומל על מצרים, חרדה תקפה את היישוב, וברגע האחרון נתגלתה הנכונות להקדיש יותר תשומת לב ויתר אמצעים לצרכי ה"הגנה" וניתן לנו לרכז בקביעות את הפלמ"ח ולהפכו לראשיתו של כוח צבאי עברי.
