Inside_Title_07

פקודת הקמת הפלמ"ח

פרק מתוך הספר "התנועה הלאומית היהודית והקמת מדינת ישראל"

 

פקודת הקמת הפלמ"ח
19.5.1941
ה-מא (מפקדה ארצית)

 

פקודת הרום מס' 2
הקמת פלוגות/מחץ (פלמ"ח).

 

1. בעקב ההחמרה במצב הבטחון החליטה ה-מא בישיבתה מיום 16.5 להקים ולהציב במצב "הכון" 9 פלוגות מחץ (פלמ"ח) לפי החלוקה דלקמן:

3 פלוגות בגליל הצפון.

2 פלוגות בגליל התיכון.

3 פלוגות בגליל הדרום.

1 פלוגה במחוז י-ם.

2. פלוגות אלו תורכבנה מחברי ה-אר מהחטיבות הקיימות על יסוד התנדבות ונכונות אישית: –

א) להתגיס לשרות-הפעיל תוך 24 שעות ממתן הפקודה להתגייסות ע"י הפ.הע (הפקוד העליון של "ההגנה").

ב) לשרת בכל תפקיד שיוטל עליו, בכל מקום ובכל עת כפי שיוחלט ע"י הפ. הע.

3. פלוגות המחץ תהונה רזרבה קרבית ארצית וגלילית לצרכי מנהלה, הכשרה, אימון והחזקה ארגונית. הן תעמודנה לפקודתו של כל מגל (ממז) אש בתחומי פיקודו הן חונות.

לצרכי מבצעים הן נתונות לפקודת הפ.הע. בלבד.

לכן נמצאות פלוגות אלה מחוץ לתקן החטיבות הקיימות בגליל )ב-מז( והן מופקעות לחלוטין מ"סדר המערכה" של "תכנית א".

4. הפ.הע. ממנה לכל פלוגת-מחץ מפ, כמנגנון תמיד. הוא יהיה מפקדה ומדריכה של הפלוגה. ה-מפ כפוף במישרים ל-מגל כל עוד הפלוגה נמצאת במרחב פקודו.

5. האימון וההכשרה של הפלוגות יעשו לפי תכניות מפורטות של ה-מטכל, וה-מגל יהיה אחראי לפני הפ.הע. על ביצוען הנכון של תכניות אלו באמצעות ה-מפ.

6. הפלוגות תשמרנה בהרכבן המלא על טוראיהן ומפקדיהן וכל שנויים לא יוכנסו בהן מבלי אשור מוקדם מטעם הפ.הע.

7. ה-מגל יהיה אחראי בפני הפ.הע. לאימונן והכשרתן הנכונים והמזורזים של הפלוגות שבמרחב פיקודו וכן להחזקתם במצב היכון ובכוננות דרוכה להתגייסות תוך 24 שעות ממתן הפקודה לגיוס ע"י הפ. הע.

8. הפ.הע. ממנה קצין מטכ"ל בסמכות פיקודית אשר מתפקידו להחיש את הקמת הפלוגות ובניתן באמצעות ה-מגלים (ה-ממז) ופקודיהם. עליו מוטל הפקוח על ההדרכה האימון וההכשרה של פלוגות אלה והדרכתן הכללית באמצעות ה-מגל וה-מפים, ובשלבי הפקוד התקינים.

9. העקרונות שעליהם מושתתים האמון, ההכשרה והחזקה של פלוגות המחץ בטרם נתגייסו לשרות הפעיל הם:

מחנה אמון ראשון להשלמת ה"אימון הראשוני" – לכל הטוראים והמפקדים אשר טרם השלימו את אימונם הראשוני;

2-3 מחנות אמון של "מוצאי שבוע", לאימון מתקדם, בכל חודש, לכל הטוראים והמפקדים.

 

ה-רמא

 

__________________________________________________________________________

 

אליהו גולומב" "כלפי פנים", נובמבר 1942

 

— אנו ועוד רבים אתי ראו בפלמ"ח המגויס את ראשית הכוח הצבאי העצמי שלנו. תחילה שאפנו לעבור מאימון ביתי לאימון מרוכז במחנות. משהשגנו זאת לא הסתפקנו בכך וטענו כי למען הוות כוח, דרוש לנו לכל הפחות גרעין מסוים אשר יהווה כוח צבאי קבוע ושסביבו יתרכזו בשעת הצורך כל אלה המפוזרים, והמקבלים בהכרח גם אימון יותר אקסטנסיבי.

הפלמ"ח צריך, אפוא, לשמש מין קאדר מגויס ל"הגנה" הבלתי מגויסת.

זוהי טעות רבה וזוהי המעטת דמות הפלמ"ח, כשמיחסים לו, כנהוג בתוכנו, תפקיד של "פארטיזנים" בלבד. הפלמ"ח צריך להכין את עצמו בעזרת ובראש ה"הגנה" כולה למלחמה באויב, בכל אויב, בפולש או במתקיף מבית, עוד בטרם נכבשה הארץ ע"י אויב זה ובטרם ניאלץ לאחוז באמצעי מלחמה פארטיזניים. בכיוון זה צריכים להתנהל גם האימון וגם החינוך של הפלמ"ח. הפארטיזן, או שהוא לוחם לאחר יאוש או שהוא מסייע מן העורף לצבא הנלחם בחזית. כבזבוז של ערך כוחנו המגויס ייראה הדבר, אם נחנך ונכין אותו אך ורק או בעיקר לתפקידים פארטיזניים אלה. הפלמ"ח זהו גרעין של הכוח הלוחם שלנו. הוא נועד לשורות הראשונות במלחמתנו ולאו דווקא בעורף של האויב. הפלמ"ח צריך לסגל את עצמו להיות חלוץ של מחנה ההגנה ולהעלות את הכושר המלחמתי של כל המחנה הלוחם שלנו. הוא עלול לעשות זאת בשתי דרכים, שלשתיהן הוא צריך להתכונן, אם כיחידות מפיחות עוז ואמונה באחרים ואם כמפקדים ביחידות לא מאומנות למדי. זה מחייב גם אימון של כל החייל המגויס ברמה של מפקדים וגם פעולה משותפת עם יחידות אחרות בתקופת האימון.

דבר אחרון זה ניתן עתה להיעשות עם עוברכם למשקים. כאן תוכלו לעשות תרגילים במשותף עם הכוחות המתאמנים במשקים.

עם הקמת הפלמ"ח ניתן לנו אך לחלום על החזקתו כחיל מגויס. ראינו כהישג גם את האפשרות לאמן אותו במרוכז. אולם הנה באו הימים של התקפת רומל על מצרים, חרדה תקפה את היישוב, וברגע האחרון נתגלתה הנכונות להקדיש יותר תשומת לב ויתר אמצעים לצרכי ה"הגנה" וניתן לנו לרכז בקביעות את הפלמ"ח ולהפכו לראשיתו של כוח צבאי עברי.

 

 

 

 

"ועד ההצלה"

הוקם בראשית 1942 על ידי הנהלת הסוכנות היהודית והועד הלאומי, והיה מורכב מנציגי תנועות שונות ומפלגות. עיקר פעולתו היתה במציאת קשר למנהיגים יהודים וסיוע בהברחת יהודים מארצות כבושות על-ידי הגרמנים לארצות בהן לא נשקפת להם סכנת השמדה.

המוסד לעליה ב'

בשנת 1938 הוקם "המוסד לעליה ב'", הגוף שביצע פעולות הצלה מאורגנות, ובראשו שאול אביגור, חבר המפקדה הארצית של ההגנה. חלק ממנהיגי התנועה הציונית חששו, כי עקיפת חוקי העלייה עלולה להזיק גם לעלייה הליגאלית ולהחריף את היחסים עם הבריטים. ביטוי לחששות אלה ניתן בוויכוח בשאלת העלייה בקונגרס הציוני הכ"א. רבים הצדיקו את הבאת העולים בכל דרך אפשרית גם בניגוד לחוקי "הספר הלבן". ברל כצנלסון , בנאומו בקונגרס בעניין זה, אמר: …"איזו הגירה מעולם היא כשרה וחוקית, אם עלייה זו אינה חוקית?

ואיזה חוקים בעולם הם חוקיים, אם זכות חיים ליהודי היא בלתי חוקית? העליה הבלתי חוקית יש לה תפקיד מיוחד במלחמתנו…וכשאני שואל את עצמי: מיהו בימינו אלה הנושא הטבעי – בגזרות גורלו – של מלחמת ישראל על קיומו? הריני משיב לעצמי: על פני הימים נטושים נושאי הדגל של צרת היהודים. הללו לא יתנו לשערי הארץ שייסגרו… הפליט היהודי יוצר בראש המערכה, וכולנו חייבים לצאת בצבאותיו"… לפי תפיסה זו הפכו ההעפלה ותנופת ההתיישבות המוגברת למטרת המערכה הציונית ואמצעי עיקרי למאבקה!

דין וחשבון של הנהלת הסוכנות לקונגרס הכ"ב על ההעפלה בשנות המלחמה, תש"ז 1946

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

גילוי דעת הסוכנות היהודית על גירוש מעפילי "אטלנטיק", דצמבר 1940

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

העפלה יבשתית

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

תיכנון ההתישבות היהודית מבחינת שיקולי הבטחון, אוגוסט 1943

פרק מתוך הספר "התנועה הלאומית היהודית והקמת מדינת ישראל" 

1 /אח/02 10.8.1943 -1544-

 

ר.מ.א (ראש המטה הארצי)

 

ההנהלה 

 

תיכון-ההתישבות מבחינת ההגנה

 

לפני זמן מה נעשתה במוסדנו עבודת-מחקר על הנושא: "הגורם ההגנתי בתיכון ההתיישבות העברית". לסיכומים של המחקר, המועברים אליכם ר"ב, הנני לצרף להלן אי-אלה הערות ובאורים.

 

  1. ההכרה, כי תפקיד-ההתיישבות ותפקיד-ההגנה בתהליך הכיבוש הציוני של הארץ משולבים זה אל זה ולא במעט אף תלויים זה בזה, נשתרשה אצלנו בחזרת מושכל ראשון – ואף-על-פי-כן אין עדיין קיימת שיטת-שיתוף קבועה, תקינה ומקיפה בשטח התיכון והבצוע בין שני מכשירי-הגשמה אלה. והקשר ביניהם הנו עד היום הזה רופף וארעי. אולם אם מצב זה יכל להסבל עד כה, אין בשום פנים להשלים עם המשכתו בתקופת-ההכרעה הממשמשת ובאה, כאשר תתרחב ותתגבר ללא ספק השפעת-הגומלין בין ההתיישבות וההגנה.

מחד-גיסא יהא זה מחובתו של ארגון-ה"הגנה" להבטיח כל עליה חדשה על הקרקע, להגן על ישובים מרוחקים, מבודדים ונחשלים, ואחרון אחרון – לפלס את הדרך להתיישבות רבתי, לשבור התנגדות שתתגלה בדרך זו, לתחום אדמות-בור ולמסור אותן לידי מתיישבים; מן הצורך הוא, איפוא, שתהיינה נהירות למוסדות-הביטחון כל תכניות הרכישה וההתיישבות למען תאם אתן את התכניות ההגנתיות ולמען הכן יחידות לקראת פעולות הצפויות בשטח זה. ומאידך – אסור לה, למדיניות הקרקעית וההתיישבותית שלנו, להתעלם מהגורם ההגנתי בקביעת תכניותיה ובביצוען; ההתיישבות הציונית אינה מטרה בפני עצמה בלבד, היא גם אמצעי לכיבוש מדיני של הארץ, ולכן היא חייבת לחתור בעת ובעונה אחת להקמת ישובים עבריים הן בתוך המרכזים הפוליטיים והכלכליים של הארץ, בקרבתם או מסביבם, והן באותן הנקודות העלולות לשמש משלטים טופוגרפיים ועמדות-מפתח מבחינת השליטה הצבאית על הארץ והיכולת של הגנה יעילה עליה, ולו גם חשיבותן הכלכלית היתה פחותה, שכן הכיבוש הציוני של הארץ לא יהיה שלם ויציב, אלא אם כן תפעם את מדיניותנו ההתישבותית בד בבד עם השאיפה קליטת-עליה ולהרחבת הישוב העברי בכפר ובעיר, גם הדאגה, להבטיח להגנתנו את המרכזים האסטרטגיים-טקטיים של הארץ. וזה בעצם הכוונה של המחקר הנמסר לידיכם: להצביע על כווני-ההרחבה של ההתיישבות מנקודת-ראות ההגנה והשליטה על הארץ במובן הצבאי. מחקר זה מתעלם, כמובן, לחלוטין מחוק-הקרקע )1940(. וכן מהבעלות הנוכחית על האדמה, באשר כל תיכון ציוני משתת על ההנחה של בטול ההגבלות הללו, ובאשר תעודתו היחידה של מחקר זה היא רק לכוון את התיכון ההתיישבותי ולהקנות לו מגמה הגנתית, ולא להוות את התכנית גופא הקובעת הלכה למעשה.

 

  1. הנני חוזר ומדגיש, כי המחקר המועבר לידיכם אינו תוכנית על התיישבות, אלא ניתוח של גורם אחד בלבד – הגורם ההגנתי – בתיכון ההתיישבותי. כוונתנו היא, שתובטח לגורם זה השפעה מתאימה על מדיניותנו הקרקעית וההתיישבותית בצדם של שאר הגורמים הנוגעים בדבר. בטוחני, כי ההנהלה תמצא ותקבע לשם כך את המסגרת הארגונית הנאותה.

  

מאמץ המלחמה הסודי של היישוב, דו"ח הסוכנות היהודית, אוגוסט 1945

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

יצחק שדה, תכנית הצפון, 1940

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

דוד הכהן, הנחת היסוד לשיתוף פעולה

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

מכתב וייצמן אל גריג, 28 במרס 1944

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

הישוב על משמרת משולשת

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.