פרק מתוך הספר "התנועה הלאומית היהודית והקמת מדינת ישראל".
יאיר (שטרן אברהם), "עקרונות ומסקנות" יולי 1939
חרות – פרושה: שלטון עברי.
מה נשתנה הארגון שלנו מכל גוף ארגוני הקיים כיום ביישוב, בציונות, ביהדות כולה? ראשית – מקום הולדתו ומוצאו. ארגוננו – מולדתו ומוצאו מן המכורה; השאר כולם בגולה נולדו. רבים נשארו בה עד עצם היום הזה. ומקצתם הגיעו בחלקם הלום ומתמידים לעתים קרובות, מרצונם או בעל כרחם, ביודעים או בלא יודעים, בחיי גלות ומנהגיהם.
תסביך הנחיתות, תאוות הפיוס, הערכת השתדלנות, עבודה זרה, כל אלה אשר מתוך בוז ובחילה קראנו להם "גלותיות" לא משו מקרב המנהיגים למיניהם. גופם במזרח ולבם בסוף מערב.
הגוף היחידי ששגא במעוז זכרון יעקב, בשומרון הצחיחה, הבריק והזריח, בישר הרבה וקיים הרבה – ניל"י שמו – וגם הוא היה שונה בתכלית מכולם זולתו – עבר מן העולם. כיום הננו הגוף היחידי אשר מכורתו היא מכורתנו ההיסטורית, ולנו יש הזכות ההיסטורית להגות ברעיונות גדולים, רעיונות החרות העברית בארץ-ישראל. והאדנות העברית בה. עלינו מוטלת החובה ההיסטורית בעבור חרות ישראל ואדנותו ללחום לשלטון עברי,אשר הוא ורק הוא נועד להגשים את חלום ששים הדורות על גאולה שלמה, על קיבוץ גלויות ותקומת המלכות.
הוא ורק הוא יזכה לקיים את היעוד העברי במלואו.
וההבדל הזה שבמוצא קבע במידה מסוימת גם את יחסנו לגולה ולגלות. בו בזמן שהציונות ראתה כמושכל ראשון שלה את שיבת ציון, אנו נושאים את נפשנו קודם כל לשלטון העברי.
מניחים אנו כי" תנאי בל יעבור לקיבוץ גלויות שלם במכורה אין בו משום השגת המטרה, שהיא חרות ישראל ופירושה היסודי, השלם של חרות אינו אלא שלטון, היינו: היכולת להחליט בכל בהתאם לרצונו האמיתי של העם ורק בהתאם לרצונו.
הארגון חי ולוחם להקמתה של מלכות ישראל בארץ ישראל. ארץ-ישראל איננה מדינת פיל ואינה שטח המנדט ואיננה מדינה עברית משתי גדות הירקון. ארץ-ישראל כברת ארץ, אשר עליה ישב עם ישראל כולו בזמן מן הזמנים. את גבולותיה של הארץ יציב הוא בעצמו בחרב הכיבוש, כשיקים את מלכות ישראל.
ולשם הקמת המלכות יש ליצור כוח עצמאי מזויין, עברי על נשקו, קציניו וחייליו. חיילי ישראל ששפכו את דמם בשבעים חזיתות; נוער עברי שגדל במחתרת בציון ולחם על החרות בירושלים ובחיפה – כולם ידעו במלחמה הבאה כי אחד הוא העם ואחת היא הארץ ואחת היא החזית: חזית הכיבוש בארץ-ישראל למען עם ישראל.
____________________________________________________________________________________
עיקרי התחיה, תש"א
גליון ב' – חשון תש"א
בגליון זה של "במחתרת", מתפרסמים לראשונה עיקרי התחיה שנוסחו ע"י המדה. עיקריים אלה הם משאת נפשם של לוחמי החרות בישראל ופשר חייהם כאחד. תפקידם להורות את הדרך למלחמה לגאולת העם השלמה בארץ היעודה.
תהי תורת חרות זו חרותה על לוח לבם של כל הלוחמים לייעוד, אלה שנשבעו לו אמונים עתה ואלה שימרדו שכם אחד עמנו מחר.
עיקרי התחיה
- העם
עם ישראל הוא עם סגולה; יוצר דת היחוד; מחוקק מוסר הנביאים; נושא תרבות עולם; גדול במסורת ומסירות הנפש; ברצון החיים וכוח הסבל; באור רוחו, בבטחונו בגאולה.
- המכורה
המכורה היא ארץ ישראל בתחומיה המפורשים בתורה ("לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת" ,.., בראשית ט"ו י"ח), היא ארץ החיים, בה ישכן לבטח העם העברי כולו.
- העם ומכורתו
את ארץ ישראל כבש ישראל בחרב. בה היה לעם ובה בלבד ישוב לתחיה. לפיכך יש לישראל ורק לו זכות הבעלות על ארץ-ישראל. זכות זו היא מוחלטת. היא לא פקעה ולא תוכל לפקוע לעולם.
- היעוד
- גאולת הארץ. 2. תקומת המלכות 3. תחית האומה; אין תקומת המלכות בלא גאולת הארץ, ואין תחיית האומה בלא תקומת המלכות.
ואלה תפקידי הארגון בתור המלחמה והכיבוש:
- חינוך
חינוך העם לאהבת החרות וטיפוח נאמנות קנאית לקנייניו הנצחיים. השרשת הרעיון כי גורל העם נתון בידיו הוא. חידוש ההכרה "הסיף והספר ניתנו מכורכין מן השמים" (ויקרא רבה, ל"ה, ח').
- אחדות
איחוד העם כולו סביב דגלה של תנועת החרות העברית. שימוש בגאוניותם, מעמדם ומאודם של יחידים – וכיון מרצם, מסירותם ולהטם המהפכני של ההמונים למלחמת השחרור.
- בריתות
כריתת בריתות עם כל המעוניינים במלחמת הארגון המוכנים לסייע לו במישרים.
- כוח
חישול הכוח הלוחם והאדרתו במכורה ובתפוצות, במחתרת ובקסרקטין, להיותו צבא-גאולה עברי על דגלו, נשקו ומפקדיו.
- מלחמה
מלחמת תמיד בכל העומדים לשטן לקיום היעוד.
- כיבוש
כיבוש המכורה בחיל מידי זרים לאחוזת עולם.
ואלה תפקידי התנועה בתור האדנות והגאולה:
- אדנות
חידוש האדנות העברית על הארץ הגאולה.
- משטר צדק
הקמת משטר חברותי ברוח מוסר ישראל והצדק הנבואי, במשטר זה לא יהיה רעב ומובטל. בו יחיו חיי אחוה, כבוד ורעות כל בני האומה באשר הם בניה, אות ומופת לגויים.
- החייאת השממות
בנין החרבות והחיאת השממות לעליית המיליונים, פרייתם ורבייתם.
- משפט הזרים
פתרון בעיית הזרים על ידי חלופי האוכלוסים.
- קיבוץ גלויות
קבוץ גלויות שלם במלכות ישראל.
- שלטון
האדרת העם העברי להיותו גורם צבאי, מדיני תרבותי וכלכלי ראשון במעלה במזרח ובחופי הים התיכון.
- תחייה
החיאת הלשון העברית בפי כל העם, חידוש עצמותו ההיסטורית והרוחנית של ישראל. צרוף האופי הלאומי בכור התחיה.
- הבית
בנין הבית השלישי כסמל לתור הגאולה השלמה.
____________________________________________________________________________________
חיילים אלמונים
מילים ומנגינה: אברהם שטרן
חיילים אלמונים הננו, בלי מדים,
וסביבנו אימה וצלמות.
כולנו גויסנו לכל החיים:
משורה משחרר רק המות.
בימים אדומים של פרעות ודמים,
בלילות השחורים של יאוש,
בערים, בכפרים את דגלנו נרים
ועליו: הגנה וכבוש.
לא גויסנו בשוט כהמון עבדים
כדי לשפוך בנכר את דמנו.
רצוננו: להיות לעולם בני-חורין,
חלומנו: למות בעד ארצנו.
בימים אדמים וכו'
ומכל עברים רבבות מכשולים
שם גורל אכזרי על דרכנו –
אך אויבים, מרגלים ובתי-אסורים
לא יוכלו לעצר בעדנו.
בימים אדמים וכו'
ואם אנחנו נפול ברחובות, בבתים
יקברונו בלילה בלאט.
במקומינו יבואו אלפי אחרים
ללחום ולכבוש עדי עד.
בימים אדמים וכו'
בדמעת אמהות שכולות מבנים
ובדם תינוקות טהורים
כבמלט נדביק הגופות ללבנים
ובנין המולדת נקים.
בימים אדמים וכו'
