Inside_Title_07

משה סנה, דו"ח על שיחתו עם מנחם בגין, 9.10.44

התנועה הלאומית היהודית והקמת מדינת ישראל יחידה ד'

 

 משה סנה, דו"ח על שיחתו עם מנחם בגין, 9.10.44

 

משה סנה שוחח עם מנחם בגין ב- 8.10 בערב שיחה שנמשכה כחמש שעות, מ- 9.00 בערב עד 2.00 לאחר חצות, וזה תוכן השיחה לפי סיפורו של משה סנה:.

– – – – הצגתי לי שתי מטרות: א) לברר אם אפשר להביא לידי הפסקת פעולותיהם; ב) לתהות על קנקנם למה הם חותרים.

– – — אמרתי לו: היודע אתה את תכניות האנגלים כלפי עניננו, איך אתה מנהל פעולה צבאית בניתוק מוחלט מהמחשבה הפוליטית, מהאינפורמציה הפוליטית. אני שומע שאתם מנותקים גם מהצ"ח (הוא אישר לי את זאת), איך ייתכן הדבר?  הוא אמר: זה אמנם ליקוי, אך אני מתכוון לשמוע מפיך איך אתה מעריך את המצב.

אמרתי: גם זאת לא נמנע ממך, אדבר אליך גלויות. בערך אמרתי לו כל הסכנות שישנן, כמובן בצורה שאפשר לומר לו, וכל הסיכויים שישנם. איש מאתנו אינו בטוח מה יתקיים, ואנחנו מתכוננים גם לקראת זאת וגם לקראת זאת. מבחינתנו אנו, מהבחינה הצבאית נראה לנו שהישוב יצטרך להילחם בכל מקרה. אם תבוא איזו הכרעה פוליטית שלילית, אין ספק שהוא יצטרך לפעול כך שזה יביא לידי התנגשות. ייתכן שנצטרך לארגן עליה בלתי לגאלית, התיישבות על קרקע בלתי יהודית ללא רשות, ייתכן שנצטרך להתקומם נגד הפעלת שלטון עוין. ייתכן שתהיה הכרעה חיובית, ואנחנו נצטרך להתגונן כדי להוציאה לפועל, כי כוחות רבים יתנגדו להוצאה לפועל. לפי מיטב ידיעתנו ההכרעה אינה כל כך רחוקה, היא מוכרחה להדחות בתוקף מסיבות אובייקטיביות ומבחינה זו כל הפעולות שלו הן מזיקות.

— הסברתי לו גם כן באיזה מידה אנחנו תלויים בגורמים בינלאומיים בהגשמת הציונות הגדולה, מה הם הקשיים בחוסר יהודים, יהודים שאינם רוצים בבניין ארץ-ישראל, באיזו מידה נחוצה העזרה להעברת היהודים.

– אחר כך אמרתי לו – – אם אתם תלכו לפי התכנית שלכם אתם מוכרחים להגיע לשליטה על היישוב, אחרת לא תוכלו לבצע את התכנית. על ישוב זה יש לנו השליטה, נחוצה לנו השליטה. אתם אינכם יכולים להיות שליטים, וזה מוכרח להביא לידי התנגשות.

— בזאת אני הפסקתי והוא התחיל לדבר. בחלק הראשון הוא התחיל להסביר באריכות שהפעולה נגד שלטון זה היא מוצדקת, איזה עוול הם עשו לו – אי-הצלה וסגירת שערי הארץ, טבח ושערים סגורים מול טבח, הם שווים את השוט הזה.

— הוא אמר: פעולתנו מוכרחה להשפיע על האנגלים. פעולות אלו אינן כל כך פעוטות ערך.

פעולה בשלושת מרכזי הסי.איי.די (הבולשת הבריטית). בבת אחת וההצלחה שלנו בכל הפעולות – מערער מאד את הפרסטיז'ה של האנגלים כלפי הערבים בכל המזרח הקרוב. זהו דבר שהם לא יוכלו לבלוע, לא יוכלו לעבור לסדר היום. היום הם בולעים זאת, אבל כאשר גאות פעולתנו תעלה – הם לא יוכלו לבלוע זאת, יבוא רגע שהם יצטרכו להגיע לידי מו"מ אתנו. זה ישפיע על ההחלטות הפוליטיות.

הפיצוץ בבניין הבולשת הבריטית.

— לכן האקסיומה שלנו היא לפעול. אין לנו שום דבר נגד זה שאתם מגנים אותנו. אנחנו מבינים זאת, אך המשגה שלכם הוא שאתם אינכם מנצלים את ההצלחות שלנו מבחינה פוליטית.

הוא שאל אותי: מה זאת אומרת לקבל מרות? אמרתי: כאשר אתה תתכנן איזו פעולה, ותרצה לבצע אותה, תצטרך לקבל הוראת ההנהגה המשותפת, אם היא תאשר את פעילותך או לא. אתה שואל אותי מה זאת אומרת לקבל מרות, אם אתה למשל תביא תכנית לחבל בטלגרף ובדואר, ייתכן שההנהגה המשותפת אומרת: בדואר כן, בטלגרף – לא; אתה תתכנן הריסת גשרים מסוימים ויכולים לומר לך: גשר זה כן, גשר אחר – לא. )שאלתי שאלה זו, כי רציתי לדעת אם זה אמת שהוא רוצה לקבל מרות פוליטית(. הוא אמר לי: לא. אמרתי: הייתכן, הלא זו היא המרות הפוליטית שאתה רוצה לקבל במלחמת העם לשחרור הארץ. האם אתה לא תיתן לה לקבוע את התור לפעולות, לבחון את הפעולות מבחינת התכלית המדינית. הוא אמר: כן, אך עכשיו לא, כי אני אכיר בה כהנהגה פוליטית רק כאשר היא תפעל כהנהגה לוחמת, כל עוד הנהגה זו אינה הנהגה לוחמת, איני מכיר בה – כאשר היא תהיה הנהגה לוחמת, אכיר בה.

 

 

"ועד ההצלה"

הוקם בראשית 1942 על ידי הנהלת הסוכנות היהודית והועד הלאומי, והיה מורכב מנציגי תנועות שונות ומפלגות. עיקר פעולתו היתה במציאת קשר למנהיגים יהודים וסיוע בהברחת יהודים מארצות כבושות על-ידי הגרמנים לארצות בהן לא נשקפת להם סכנת השמדה.

המוסד לעליה ב'

בשנת 1938 הוקם "המוסד לעליה ב'", הגוף שביצע פעולות הצלה מאורגנות, ובראשו שאול אביגור, חבר המפקדה הארצית של ההגנה. חלק ממנהיגי התנועה הציונית חששו, כי עקיפת חוקי העלייה עלולה להזיק גם לעלייה הליגאלית ולהחריף את היחסים עם הבריטים. ביטוי לחששות אלה ניתן בוויכוח בשאלת העלייה בקונגרס הציוני הכ"א. רבים הצדיקו את הבאת העולים בכל דרך אפשרית גם בניגוד לחוקי "הספר הלבן". ברל כצנלסון , בנאומו בקונגרס בעניין זה, אמר: …"איזו הגירה מעולם היא כשרה וחוקית, אם עלייה זו אינה חוקית?

ואיזה חוקים בעולם הם חוקיים, אם זכות חיים ליהודי היא בלתי חוקית? העליה הבלתי חוקית יש לה תפקיד מיוחד במלחמתנו…וכשאני שואל את עצמי: מיהו בימינו אלה הנושא הטבעי – בגזרות גורלו – של מלחמת ישראל על קיומו? הריני משיב לעצמי: על פני הימים נטושים נושאי הדגל של צרת היהודים. הללו לא יתנו לשערי הארץ שייסגרו… הפליט היהודי יוצר בראש המערכה, וכולנו חייבים לצאת בצבאותיו"… לפי תפיסה זו הפכו ההעפלה ותנופת ההתיישבות המוגברת למטרת המערכה הציונית ואמצעי עיקרי למאבקה!

דין וחשבון של הנהלת הסוכנות לקונגרס הכ"ב על ההעפלה בשנות המלחמה, תש"ז 1946

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

גילוי דעת הסוכנות היהודית על גירוש מעפילי "אטלנטיק", דצמבר 1940

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

העפלה יבשתית

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

תיכנון ההתישבות היהודית מבחינת שיקולי הבטחון, אוגוסט 1943

פרק מתוך הספר "התנועה הלאומית היהודית והקמת מדינת ישראל" 

1 /אח/02 10.8.1943 -1544-

 

ר.מ.א (ראש המטה הארצי)

 

ההנהלה 

 

תיכון-ההתישבות מבחינת ההגנה

 

לפני זמן מה נעשתה במוסדנו עבודת-מחקר על הנושא: "הגורם ההגנתי בתיכון ההתיישבות העברית". לסיכומים של המחקר, המועברים אליכם ר"ב, הנני לצרף להלן אי-אלה הערות ובאורים.

 

  1. ההכרה, כי תפקיד-ההתיישבות ותפקיד-ההגנה בתהליך הכיבוש הציוני של הארץ משולבים זה אל זה ולא במעט אף תלויים זה בזה, נשתרשה אצלנו בחזרת מושכל ראשון – ואף-על-פי-כן אין עדיין קיימת שיטת-שיתוף קבועה, תקינה ומקיפה בשטח התיכון והבצוע בין שני מכשירי-הגשמה אלה. והקשר ביניהם הנו עד היום הזה רופף וארעי. אולם אם מצב זה יכל להסבל עד כה, אין בשום פנים להשלים עם המשכתו בתקופת-ההכרעה הממשמשת ובאה, כאשר תתרחב ותתגבר ללא ספק השפעת-הגומלין בין ההתיישבות וההגנה.

מחד-גיסא יהא זה מחובתו של ארגון-ה"הגנה" להבטיח כל עליה חדשה על הקרקע, להגן על ישובים מרוחקים, מבודדים ונחשלים, ואחרון אחרון – לפלס את הדרך להתיישבות רבתי, לשבור התנגדות שתתגלה בדרך זו, לתחום אדמות-בור ולמסור אותן לידי מתיישבים; מן הצורך הוא, איפוא, שתהיינה נהירות למוסדות-הביטחון כל תכניות הרכישה וההתיישבות למען תאם אתן את התכניות ההגנתיות ולמען הכן יחידות לקראת פעולות הצפויות בשטח זה. ומאידך – אסור לה, למדיניות הקרקעית וההתיישבותית שלנו, להתעלם מהגורם ההגנתי בקביעת תכניותיה ובביצוען; ההתיישבות הציונית אינה מטרה בפני עצמה בלבד, היא גם אמצעי לכיבוש מדיני של הארץ, ולכן היא חייבת לחתור בעת ובעונה אחת להקמת ישובים עבריים הן בתוך המרכזים הפוליטיים והכלכליים של הארץ, בקרבתם או מסביבם, והן באותן הנקודות העלולות לשמש משלטים טופוגרפיים ועמדות-מפתח מבחינת השליטה הצבאית על הארץ והיכולת של הגנה יעילה עליה, ולו גם חשיבותן הכלכלית היתה פחותה, שכן הכיבוש הציוני של הארץ לא יהיה שלם ויציב, אלא אם כן תפעם את מדיניותנו ההתישבותית בד בבד עם השאיפה קליטת-עליה ולהרחבת הישוב העברי בכפר ובעיר, גם הדאגה, להבטיח להגנתנו את המרכזים האסטרטגיים-טקטיים של הארץ. וזה בעצם הכוונה של המחקר הנמסר לידיכם: להצביע על כווני-ההרחבה של ההתיישבות מנקודת-ראות ההגנה והשליטה על הארץ במובן הצבאי. מחקר זה מתעלם, כמובן, לחלוטין מחוק-הקרקע )1940(. וכן מהבעלות הנוכחית על האדמה, באשר כל תיכון ציוני משתת על ההנחה של בטול ההגבלות הללו, ובאשר תעודתו היחידה של מחקר זה היא רק לכוון את התיכון ההתיישבותי ולהקנות לו מגמה הגנתית, ולא להוות את התכנית גופא הקובעת הלכה למעשה.

 

  1. הנני חוזר ומדגיש, כי המחקר המועבר לידיכם אינו תוכנית על התיישבות, אלא ניתוח של גורם אחד בלבד – הגורם ההגנתי – בתיכון ההתיישבותי. כוונתנו היא, שתובטח לגורם זה השפעה מתאימה על מדיניותנו הקרקעית וההתיישבותית בצדם של שאר הגורמים הנוגעים בדבר. בטוחני, כי ההנהלה תמצא ותקבע לשם כך את המסגרת הארגונית הנאותה.

  

מאמץ המלחמה הסודי של היישוב, דו"ח הסוכנות היהודית, אוגוסט 1945

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

יצחק שדה, תכנית הצפון, 1940

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

דוד הכהן, הנחת היסוד לשיתוף פעולה

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

מכתב וייצמן אל גריג, 28 במרס 1944

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

הישוב על משמרת משולשת

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.