חיים וייצמן, דברים בשם ההנהלה והוועד הפועל הציוני, יולי 1946
היישוב העברי בארץ והסוכנות היהודית לארץ-ישראל היו מטרה לנגישה זדונית מצד שלטון המנדט. ארבעה מחברי הנהלתה נעצרו. כוחות צבא ומשטרה פרצו לתוך בית הסוכנות בירושלים ולמשרדיה בתל-אביב. הארכיונים שלה ונכסים בעלי ערך היסטורי הוחרמו בהיעדר פקידי הסוכנות. קדושת השבת חוללה ונאמניה נאנסו להפירה. ערים וישובים יהודיים נכבשו כמו בידי צבא אויב. נשפך דם ואף שימוש בכוח לא נעדר. אלפים נלקחו מבתיהם ומעבדותם להתענות במאסר; נגרם נזק חמרי, נשק מגן של הישוב הוחרם.
— הממשלה מוסיפה להשהות כל פעולה חיובית להצלת שרידי הטבח הנאצי מיד או לתיקון המעוות כלפי הישוב בארץ. ההמלצות הדחופות של ועדת החקירה האנגלית-אמריקאית אינן מתגשמות ואפילו לא נתקבלו להלכה. חוקי ההפליה הגזעית נגד היהודים בביתם הלאומי עדיין קיימים.
הדרך שהולך בה שלטון המנדט עשוייה אף להרחיב את התהום המפרידה בינו לבין הישוב והעם היהודי, ולשים לאל כל מאמץ להחזרת השקט וחידוש האמון.
— הסוכנות היהודית פונה אל מצפון העולם. היא פונה אל חוש הצדק הטבוע בעם הבריטי, מתוך אמונה שלא יתן להמיט שואה על אחד ממפעלי הבנייה הגדולים של תקופתנו על ידי מדיניות של דיכוי, המוצאת לפועל בשמו.
הנהלת הסוכנות מכריזה כי פעולותיה נמשכות וכי לא תחדל מלעמוד על משמר זכויותיו וענייניו של העם העברי במולדתו. בשעה זו, שעת מיבחן חמור, מכריזים נשיא הסוכנות היהודית, חברי ההנהלה, חברי הוועד הפועל הציוני המצומצם, הישוב העברי בארץ וכל התנועה הציונית במלוא תבל, כי הם מאוחדים עם חבריהם האסורים.
הסוכנות היהודית קוראת לישוב לעמוד איתן ולשמור על קור רוחו. מטרת הנהלת הסוכנות היהודית היא – כאשר היתה תמיד – להבטיח כי התחייבויות בין-לאומיות כלפי עמנו תתגשמנה ודבר לא יטה אותה מדרכה.