לקט פירושים
אהרוני, י. "סיפורי שמשון ונחלת דן", עיונים בספר שופטים
זינגר, א. "מצרים, כנענים ופלשתים בתקופת ההתנחלות והשופטים",מנוודות למלוכה, עורכים: נ. נאמן וי. פינקלשטיין
מזר, ע. הארכאולוגיה של ארץ המקרא
מזר, ע. "כנענים, פלשתים וישראלים בתמנה/תל בטש", קדמוניות י"ג
קלאי, ז. "צרעה", האנציקלופדיה המקראית, כרך ו'
____________________________________________________________
אהרוני, י. "סיפורי שמשון ונחלת דן", עיונים בספר שופטים
ע' 436 – 437
"מדוע נזכרות דוקא ערי פלשתים הרחוקות, אשקלון ועזה, ואין זכר בסיפורים לא לעקרון, היריבה העיקרית של בני ישראל באזור זה, וגם לא לאשדוד ולגת, שאף הן קרובות יותר לאזור הנידון?"
"לשאלה הזאת מצטרפת השאלה העיקרית השניה: לאיזה פרק זמן שייכים סיפורי שמשון? מהו הרקע ההיסטורי המתאים לאותם הסיפורים?"
"נדמה לי, שאפשר לקבוע בוודאות רבה שהזמן הוא התחלת המאה הי"א בקירוב, כלומר אותו הזמן שבו גובר הלחץ הפלשתי."
"הכתוב מציין כדבר מובן מאליו , שבעת ההיא 'פלשתים מושלים בישראל'. הפלשתים הם החזקים, והם שולטים גם בחבלים של יהודה, לפחות באזורים מסויימים בגבול הר יהודה, אם לא ביהודה ממש."
"המצב הזה של שלטון פלשתי, איננו מתאים לתקופה קדומה יותר. ההתנחלות הפלשתית חלה במחצית הראשונה של המאה הי"ב, בשנת 1170 בקירוב. ברור, כי המציאות המשתקפת כאן היא מאוחרת דורות אחדים, כאשר הפלשתים מושלים כבר ביהודה ובחלקים מסויימים של ישראל."
ע' 438
"בסיפורים מדובר בעיקר על חבל הגבול, לכן נזכרת תמנה, ומצד שני נזכרים אילו מקומות רחוקים דוקא כדי להבליט את גבורת שמשון, ההולך עד אשקלון ועד עזה, אל המרכזים הרחוקים ביותר של הפלשתים."
"מכאן אנו מגיעים לשאלה השניה, שהיא אולי הקשה ביותר: מהו הקשר בין הספורים האלה ובין נדידת שבט דן, שאליו שייך שמשון, מצד אחד, ובין הרשימה של ערי דן שנשתמרה ביהו' יט מצד שני? "
"ברוב ספרי ההיסטוריה… אפשר למצוא סברה מובנת כאילו מאליה, שבני שבט דן נדדו מהאזורים האלה בלחץ הפלשתים ושסיפורי שמשון משמשים רקע היסטורי למסיבותיה של נדידה זו."
"נדמה לי, כי לאור בדיקה קצת יותר מדוייקת עלינו לדחות את ההנחה המקובלת הזאת. כל הנתונים, שיש לנו על נדידתו של שבט דן, מעידים על קדמותה. היא שייכת לשלב קדום של תקופת ההתנחלות."
ע' 441
"הם נדדו בלחץ הערים האמוריות שאתן לא יכלו להתמודד. אולם לא כל בני דן נדדו, כעדות רמזים רבים. הרי משפחת מנוח ושמשון, בחבל צרעה ואשתאול בראשית המאה הי"א, מתיחסת בודאי על דן. מצד שני הם נחשבים גם חלק של יהודה."
____________________________________________________________
זינגר, א. "מצרים, כנענים ופלשתים בתקופת ההתנחלות והשופטים",מנוודות למלוכה,
עורכים: נ. נאמן וי. פינקלשטיין
עמ' 381-380
"ההתפשטות הפלשתית החלה מייד עם נסיגת המצרים, או אולי אף במקביל לה, והיתה מכוונת תחילה צפונה וצפונה-מזרחה. תמנה (תל בטש) על נחל-שורק הפכה מעיר כנענית לעיר פלשתית, אחת מבנותיה של עקרון. את המעבר ניתן לתארך במחצית השנייה של המאה הי"ב, שכן בחפירות לא נמצאו קראמיקה מונוכרומית."
עמ' 382
"המרות הפלשתית על יהודה משתקפת במחזור סיפורי שמשון (שופטים יג- יז). אף-על-פי ששופט יוצא-דופן זה מיוחס לשבט דן, אין בני דן נזכרים כלל בסיפורים, והלחץ הפלשתי מעיק על יהודה בלבד. מאבק היחיד של שמשון נושא אופי של נקמה אישית, בעוד שאנשי יהודה מקבלים את המרות הפלשתית ללא עוררין, ואף מוכנים להסגיר את שמשון לידי הפלשתים (שופטים טו יא-יב)."
ע' 383
"סיפורי שמשון, בדומה לפרשת יהודה ותמר ולפרשת אבימלך ויצחק, משקפים מציאות של רגיעה ומגע יומיומי הדוק בין פלשתים וישראלים…מאידך גיסא, אין סימנים לנסיון פלשתי לספח חלקים משפלת-יהודה או להרחיב את תחום ההתיישבות הפלשתית מזרחה."
____________________________________________________________
מזר, ע. הארכאולוגיה של ארץ המקרא
ע' 312
"רק שכבה אחת (שכבה V) בתמנה מעידה על התישבות פלשתית. היתה זו עיר צפופה ששגשגה במשך תקופה ממושכת. קיימת עדות מסויימת למערכת ביצורים, ושפע של חרסים פלשתים מעוטרים."
____________________________________________________________
מזר, ע. "כנענים, פלשתים וישראלים בתמנה/תל בטש", קדמוניות י"ג
ע' 93
"חורבן השכבה לא היה מלווה שריפה עזה, ומיעוט הממצאים מורה על נטישת העיר לפני שנהרסה."
"…העיר הכנענית האחרונה נחרבה זמן קצר לפני ההתיישבות הפלשתית. הפלשתים מצאו בניינים חרבים-למחצה, שאפשר היה לנצלם."
"…מצאנו כמה שרידים מעניינים: …בולה ובה טביעת-חותם בסגנון פלשתי אופייני. הבולה – שחתמה ללא ספק תעודה כתובה על-גבי פאפירוס – מעוררת עניין מיוחד, שכן יש בה להעיד על תפוצת הכתיבה בקרב הפלשתים. לא נמצאו עדויות לקיום חומה, ודומה, כי העיר של תקופת-הברזל I היתה פרוזה."
____________________________________________________________
קלאי, ז. "צרעה", האנציקלופדיה המקראית, כרך ו'
ע' 772-773
"עיר בחלקה הצפוני של השפלה בקצה המזרחי, מצפון לנחל שורק וסמוך לואדי אל-מטלק, המבדיל בין אשדות ההר לשפלה והנופל לנחל שורק סמוך לצרעה ולבית שמש. איתורה הנסמך על כתובים רבים אינו מוטל בספק ומקומה בכפר צרעה (צרעא). בסמוך לכפר מצוי מזבח חצוב בסלע שקושרים אותולסיפור מנוח ושמשון. "
"בתקופת אל-עמארנה מוזכרת צרעה בדין-וחשבון של מושלת צפון… המספרת ששני בני מלכאלו מושל גזר כמעט נהרגו בידי ח'בירו שבאו לאילון ולצרעה, התקפה שנערכה בלי ספק בהשראתו של מושל שכם. נראה שניתן ללמוד מכאן כי מלכות גזר הקיפה בפרק זמן זה את כל השפלה הצפונית שממזרח לגזר, ובערי המפתח של אזור זה, באילון ובצרעה, ישבו בני המושל."
____________________________________________________________
אמית,י. "מחזור סיפורי שמשון", שופטים, עולם המקרא
ע' 110
"…אין שמשון מצטייר כמושיע לאומי. בניגוד למושעים אחרים, אין שמשון מגייס את העם למלחמה נגד אויב משעבד, אלא יוצא לבדו נגד הפלשתים בפעולות נקם אישיות. יתר על כן, מחזור סיפורי שמשוןאינו מסתיים כשאר סיפורי המושיעים, בשחרור משיעבוד. אדרבה, סיכום הביניים בפרק טו, כ מלמדנו שהשעבוד הפלשתי נמשך גם לאחר מות שמשון … "