לקט פירושים
זינגר, א. "מצרים, כנענים ופלשתים", מנוודות למלוכה
כוכבי, מ. "חפירות אפק/אנטיפאטריס", קדמוניות 85 – 86 (תשמ"ט)
גרסיאל,מ. שמואל א', עולם התנ"ך
אברמסקי, ש. שמואל א', עולם התנ"ך
זינגר, א. "לבעיית זהותו של דגון אלהי הפלשתים", קתדרה 54 (תש"ן)
זינגר, א. "מצרים, כנענים ופלשתים", מנוודות למלוכה, ע' 387
"את ההתנגשות המכרעת בקרב אבן-העזר, במחצית השנייה של המאה הי"א, יזמו ללא ספר הפלשתים. כך עולה גם מן הגירסה המורחבת של תרגום השבעים לשמואל א, ד א, שעדיפה מכמה בחינות על נוסח המסורה:
'ויהי דבר שמואל לכל ישראל [ועלי זקן מאוד ובניו הוסיפו לעשות את הרע בעיני הי.
ויהי בימים ההם ויקבצו פלשתים למלחמה על ישראל].
ויצא ישראל לקראת פלשתים למלחמה וגו'.
התוספת של תרגום השבעים (שנשמטה מנוסח המסורה כתוצאה מהפלוגרפיה) מצביעה בבירור לא רק על הצד התוקף, אלא גם על גורם התבוסה – חטאיהם של בני עלי." "התבוסה הישראלית וכיבוש המרכז הדתי בשילה בעקבותיה הביאו לראשונה את שלטון הפלשתים אל לב היישוב הישראלי בהר המרכזי.
השלבים הבאים בהשלמת הכיבוש אינם מתוארים, אך על-פי המציאות המשתקפת בספר שמואל א, אזור ההר המרכזי היה נתון למרות פלשתית."
_____________________________________________________
כוכבי, מ. "חפירות אפק/אנטיפאטריס", קדמוניות 85 – 86 (תשמ"ט), ע' 12
"במקרא נזכרת אפק פעמיים כמקום היערכותם של הפלשתים לקרב מכריע עם בני-ישראל במאה הי"א לפני סה"נ. באמצע המאה, בימי עלי הכהן בשילה, נערך קרב מכריע על השלטון בארץ-ישראל שבו חנו הפלשתים באפק, ואילו בני-ישראל נאספו באבן-העזר (שמ"א ד:א).
בקרב זה הוכו בני-ישראל מכה קשה, וגברו בו, למעשה, הפלשתים.
כעבור דור שוב ערכו סרני פלשתים את צבאם באפק בטרם יעלו על שאול בגלבוע (שמ,א פרקים כ"ט – ל). ריצתו של איש בנימין מאבן-העזר לשילה ביום זה ושלושת ימי ההליכה של דוד חזרה מאפק לצקלג (תל שרע שליד קיבוץ משמר-הנגב) עולים בקנה אחד עם זיהויה של אפק הפלשתית …בתל אפק.
"כמה יישובים מתקופת ההתנחלות הישראלית מצויים בעורפה ההררי של אפק. באחד מהם, השוכן בקירבה רבה לאפק ושמו עזבת צרטה, החלטנו לערוך חפירות בשנים 1976 – ..1978. יישוב ההתנחלות הישראלית שבעזבת-צרטה מאיר את התמונה ההיסטורית של קרב אבן-העזר. בקרב זה התמודדו הישראלים, שמרכזם היה בהר ויישוביהם החלו זה עתה לגלוש לעבר מישור החוף הפורה, עם הפלשתים, שעלו מאפק כדי להגן על 'דרך-הים' שבשליטתם ולכבוש את ההר הישראלי. אם השם אבן-העזר אכן ציין יישוב, האתר הישראלי שבעזבת-צרטה מתאים בהחלט לזיהוי עמו."
_____________________________________________________
גרסיאל, מ. שמואל א', עולם התנ"ך, ע' 49
"העדויות שבספר שופטים מלמדות, כי במאבקים בין בני ישראל לפלשתים בתקופה זו גברה בסופו של דבר ידם של הפלשתים… גם מפרק ד' שלפנינו עולה, כי הפלשתים שלטו בישראל, שהרי הם מצהירים: 'התחזקו והיו לאנשים פלשתים פן תעבדו לעברים כאשר עבדו לכם…' (ט). נראה הדבר, שמלחמת אבן-העזר פרצה כתוצאה מרצונם של אנשי הר אפרים להשתחרר מן הלחץ הפלשתי."
_____________________________________________________
אברמסקי, ש. שמואל א', עולם התנ"ך, ע' 60
"אין כל ראיה לטענה, שהפלשתים באו לכבוש את ארץ ישראל. לפי הנגלה בכתובים לא היתה מלחמה בחינת היאבקות על כיבוש הארץ, ויש טעם להניח, שמספר האוכלוסיה של הפלשתים היה מועט, לעומת מספרם של שבטי ישראל, ולא היה להם צורך בהתנחלות טוטאלית רבת קשיים. ככל הנראה שאפו הפלשתים להשתלט על ערים חשובות, לקיים בידיהם יתרונות כלכליים, להרחיב את מקורות המחייה שלהם ולהשתרר על האוכלוסיה ועל ראשיה."
_____________________________________________________
זינגר, א. "לבעיית זהותו של דגון אלהי הפלשתים", קתדרה 54 (תש"ן) ע' 42
"…בניגוד לדעה המקובלת, דגון לא היה מן האלים של כנען הדרומית, ואם כן, הפלשתים הביאוהו מסוריה בעת בואם לארץ או אימצוהו מן הפינקים זמן מה אחרי התנחלותם." "…מדוע בחרו בו הפלשתים לאלם הלאומי, על אף שהממצא הפולחני מפלשת מעיד שהם סגדו עם בואם לארץ לאלה מטיפוס 'אלת האם' של האיזור האגאי?..מצאנו הקבלה ברורה בין דגן, אל האדמה והדגן השמי-מערבי, לבין 'אלות האם' של המרחב האגאי-אנטולי…אל ההקבלה הפונקציונלית שעמדה ביסוד הסינקרטיזם בין שתי אלוהויות אלו (למרות ההבדל המיני) נוסף אולי גם דמיון פונטי בין שמותיהן או כינויהן."