באדיבות ארכיון ז'בוטינסקי
העיר לבשה אמש צורה חדשה ובלתי שכיחה, כאשר התאספו המוני אנשים ברחובות ובאויר הורגשה מתיחות יוצאת מן הכלל מפה לפה נמסרה הידיעה, כי הספר הלבן נדחה. כנראה קדמה לכך האמונה ברגש היושר שינצח ובעיקר הפסקת השידור שחלה מטעמים טכניים לרגל ניתוק הקו בין ירושלים לרמאללה.
תרועת חצוצרה ליד קולנוע מוגרבי הריעה לפתע בשעה 9 בערך ומכל הצדדים התאספו אנשים והפגנה ספונטנית יצאה לאורך רחוב אלנבי בדרך לרחוב עליה. מרגע לרגע הלך הקהל ורב.
בהגיעו מול משרדי הסתדרות העובדים הלאומיים נעצרה התהלוכה ואחד המשתתפים נאם נאום נלהב נגד הממשלה וכוונותיה.
אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני ליד בית הכנסת הגדול נעצר הקהל הרב ועשרת אלפים ידים הורמו אל השמים זרועי הכוכבים ומפיות הרבבה פרצה השבועה: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני!".
התהלוכה הענקית המשיכה את דרכה. דגלי תכלת לבן נישאו לפניה בגאון וטרנספרנטים עם כתובות "ווייצמן הבוגד, רד!", "חרות או מות", "תחי מלחמת השחרור" וכתובות דומות לאלה התנשאו מעל לראשי המפגינים נשמעו קריאות נגד אנגליה הבוגדת וקריאות "תחי המדינה העברית משתי גדות הירדן".
ליד בית הועד הפועל של ההסתדרות השמאלית נעצרה שוב ההפגנה ושוב נאם אחד המפגינים.
הקהל הרב מלא את הרחוב עד קצה אלנבי פנת עליה מצד אחד ועד בית הכנסת הגדול מן הצד השני.
ליד משרדי הממשלה נעצרה התהלוכה ומישהו טפס ועלה על הגג והניף את הדגל העברי במקומו של הדגל הבריטי. קלונסאות, עמודי תחנות "המעביר" ומטילי ברזל הפכו למכשירים שבעזרתם פרצו את דלת הכניסה למשרדי הממשלה.
תיקים ותעודות נזרקו מתוך החלונות ועד מהרה הפך הרחוב לערמת נייר. גם כסאות, שלחנות וארונות מלאים תיקים נזרקו החוצה. עד מהרה לחכו להבות האש את המדורה הגדולה והאש נראתה למרחקים.
להבות האש פרצו גם מתוך חלונות המשרדים שבמקומות העליונות. כוחות משטרה בריטית, שהגיעו למקום, החלו בפזור הקהל. הם החלו לירות באויר. משמרות צבא הגיעו לעזרתם וכן הגיעו לעזרתם שתי מכוניות עם חברי "המשמר האזרחי", ובעזרתם נוקה הרחוב לפני משרדי הממשלה, שעמדו אחוזי-אש.
מכבי האש הגיעו למקום באיחור זמן והחלו בכבוי האש.
המתיחות בעיר הולכת וגוברת. ברגע ששורות אלה נמסרות לדפוס נמשכת התסיסה ברחובות קריה וקבוצות קבוצות של אנשים עומדים ברחובות ומשוחחים על המאורעות שקרו.
ברחובות מסובבים משמרות מוגברים של שוטרים וחברי "המשמר האזרחי".
פצועי ההפגנה בשעה מאוחרת בלילה מודיעים לנו: בזמן ההפגנה נפצעו 8 אנשים שהובאו ל"הדסה".
ביניהם אחד פצוע קשה.
הפגנה בחיפה אמש הפגינה חיפה היהודית את התמרמרותה על בגידת בריטניה בהבטחותיה לעם ישראל.
מראשית הערב התחיל הקהל זורם באלפיו אל חצר הטכניון. לקול תרועת חצוצרה הוגף הונף הדגל הלאומי ונערך מוקד, עליו שרפו את הספר הלבן; סטודנט של הטכניון נאם ברמקול אל ההמון הענקי שהצטופף בחצר. הנואם סיים את דבריו ואמר: "כל הנוער מוכן להקריב כל קרבן שהוא".
בשעת שריפת הספר שר כל הקהל את "התקוה" בהתלהבות רבה. אחר כך ניסו אחדים לבושי חולצות כחולות לשיר את "תחזקנה". תוך קריאות "בוז לממשלה", "הלאה וייצמן" התפזר הקהל.
בש' 9 בערב הופצו כרוזים מטעם הארגון הצבאי הלאומי.
ההפגנה בירושלים אמש צצה פתאום ברחובות ירושלים הפגנה בת כמה מאות צעירים, שבאו ברחוב צ'נסלור מעבר לרחוב יפו. בדרכם שרו את "התקווה" וקראו כל מיני קריאות נגד הממשלה והספר הלבן. בהגיעם, בלי כל הפרעה לבית מושל המחוז ברחוב יפו – עצר אותם קצין משטרה יהודי, שבקש את המפגינים ללכת בכוון הפוך. הוא הבטיח להם שלא יפריעו להם בהפגנה. נשמעו קריאות נגד הסוכנות וההפגנה פנתה לרחוב בן יהודה והמלך ג'ורג'. כל הזמן נשמעו קריאות "בוז" לממשלה. על יד הסוכנות התייצבו המפגינים בשרשרת מתוך פחד, שמא יגיעו לידי התנפלות. אולם המפגינים הסתפקו בשמיעת נאום דתי על קדושת ההצהרה, שהיא התורה.
המפגינים חזרו בדרכם והגעו עד לרחוב פו. יש לציין, ששני שוטרים בריטיים במדים, שנסו לפזר את המפגינים – קבלו פקודה מיוחדת. מאת קצין בריטי, שנזדמן במקום – להסתלק. רוב המפגינים הוו אלמנט דתי. לא חסרו גם בגדים של תלמידי ישיבות.
כדאי לציין כי בין המפגינים נראו גם חולצות כחולות.
אחרי חצות מודיע סופרנו מירושלים: קרוב לחצות נשמעו 5 התפוצצויות. כתוצאה מן ההתפוצצויות הוצתה מחלקת העליה הממשלתית היא עולה באש. כחצי שעה לפני חצות נגש אדם דובר אנגלית אל שני הנוטרים היהודים, השומרים על בנין מחלקת העליה, ודרש מהם לפתח לפניו את השער, האדם הזה הראה לנוטר תעודה המעידה שהוא עובד בבולשת של הממשלה.
לאחר שנפתח השער התפרצו לפנים עוד 4 אנשים שהלמו על ראשי הנוטרים במכשיר קהה, קשרו את פיותיהם וכבלו אותם בכבלים, אח"כ השליכו את הנוטרים מאחורי הגדר המקיפה את החצר של מחלקת העליה. הם שללו מהנוטרים גם את רוביהם. הנוטרים נשארו שוכבים כבולים במקום. ופתאום נשמעה התפוצצות אחת ושניה. המשטרה שהגיעה למקום שחררה את הנוטרים והעבירה אותם להדסה.
הם לא נפצעו.
כתוצאה מן ההתפוצצויות פרצה שרפה בקומה השניה של מחלקת העליה. נשמעו עוד 3 התפוצצויות, שוטר חרש יהודי נפצע קל בידו. מכבי האש עובדים עד עתה בלי הצלחה רבה בכיבוי השרפה. ההתפוצצויות הרעישו את כל הסביבה. עשן מכסה את כל הרחוב.
אחד הנוטרים ספר שהאדם אשר דרש ממנו לפתח את השער היה בעל שפם שחור, הודעה רשמית טרם נתקבלה.
באדיבות ארכיון ז'בוטינסקי
לפני כמה ימים קבלה מועצת קרית-מוצקין ממשרדי מושל המחוז את גלוי-הדעת על
המדיניות החדשה (הספר-הלבן).
אתמול החזירה המועצה את גלוי-הדעת הנ"ל בצירוף מכתב וזה תכנו:
"לכבוד מושל המחוז, הואיל וגלוי דעת זה מתכון להרוס את יסודות המנדט וחוקתו
ומפיר באופן בולט את ההתחייבויות המקודשות, שקבלה עליה ממשלת הוד מלכותו
כלפי עם ישראל, לכן, בתור אזרחים שומרי חוק וסדר, איננו רשאים להכיר בתעודה
זו כתעודה חוקית, ומחזירים אותה לכב'".
באדיבות ארכיון לבון
היום, יום חמישי כ"ט (18.5.39) מעלות השחר ועד אחרי חצות הלילה, הוא יום שבתון, מחאה, הפגנה ומפקד.
ביום זה תשבות העיר כולה בכל ענפי העבודה והמלאכה, התעשיה והמסחר, התחבורה והתנועה וכו'. בתי השעשועים, בתי הקפה והמסעדות יהיו סגורים. המסחר והרוכלות ברחובות יהיו אסורים. כל בתי הספר בעיר ישבתו מלימודים.
בשעה 9 בבוקר יתכנסו אזרחי תל אביב במקומות האלה:
1) בביה"ס על שם ח.נ. ביאליק בנוה שאנן.
2) בגימנסיה "הרצליה".
3) בשטח הכיכר על יד בית "הבימה" – (שדרות תרס"ט).
4) בשטח גן מאיר.
5) בשטח ככר הרברט סמואל, על שפת הים.
6) בביה"ס תל-נורדאו, רחוב פרישמן.
7) שד' נורדאו, קרן רחוב אב"י.
חברי האיגודים הספורטיביים והמקצועיים השונים יקבלו הוראות מפורטות מאת מרכזיהם בדבר מקומות כינוסם.
תהלוכת הפגנה
בשעה 9 בבוקר תסתדר תהלוכת הפגנה בדרך לאצטדיון. בעבור התהלוכה על פני כל אחד ממרכזי הכינוסים, יצטרף אליה הקהל שיתרכז במקומות האלה. אסיפות עם בשטח האצטדיון תיערך אסיפת עם, אשר בה ינאמו באי כוח הסוכנות היהודית והועד הלאומי וראש עירית תל-אביב, ויקראו את הכרזת הישוב ביום הפקודה. אזרחי העיר אשר מפאת גילם או מצב בריאותם לא יוכלו להשתתף באספת העם באצטדיון. יתאספו בשעה 12 בצהרים בבית העם, שם ינאמו באי כוח מוסדות והסתדרויות, ותקרא הכרזת הישוב. האסיפות הנזכרות תפתחנה באזכרה לקדושים.
מפקד עם גמר אסיפות העם ועד שעה 10 בלילה, ייערך מפקד לשעת חירום של בוגרי הישוב, איש ואשה מבני 18 ועד 35. כל אזרחי העיר בגיל זה נדרשים לתפקד במרכזים הקבועים המפורטים בהודעה המיוחדת על סדרי המפקד. השרות הרפואי
בשירות הרפואי בבתי החולים ובמרפאות לא תחול כל הפסקה. בתי-מרקחת תורניים יהיו פתוחים במשך כל היום, לפי רשימה שתתפרסם בעיתונות. מלבד זה יהיו פתוחים בתי המרקחת בשעת התהלוכה והאסיפות לכל אורך התהלוכה. לעובדים בשירותים מיוחדים ניתנה הוראה לא להפסיק את עבודתם.
תנועת כל הרכב
תנועת כל כלי הרכב הצבוריים והפרטיים – מכוניות, אופניים, אופנוע וכו' – אסורה. במקרים יוצאים מן הכלל יינתן רשיון מאת מפקדת המשמר האזרחי, רחוב פינסקר 10 (בשעות 1-11, 5-3).
כל כתבות וסיסמאות שיישאו בתהלוכה טעונות אישור ועדת הפעולה.
הוראות לקהל
הישוב יפגין את כוחו מתוך משמעת, ליכוד ואחריות. בתהלוכה יונפו רק דגלים לאומיים ללא כתבות וסמלים. על בתים ומוסדות לא יונפו דגלים כלל. על ילדים עד גיל 15 אסורה ההשתתפות בתהלוכה ובאסיפות, וההורים מבקשים לשקוד על מילוי הוראה זו. חברי המשמר האזרחי שעל יד העיריה, ענודי סרטים מיוחדים, יפקחו על הסדר. הקהל נדרש לציית לכל הוראותיהם.
ועדת הפעולה העירונית ליום הפקודה
באדיבות ארכיון לבון
נוסח ההודעה הרשמית
היום ב- 4 אחה"צ התאסף המון גדול של יהודים וערך תהלוכה מרחוב המלך ג'ורג' לגימנסיה שברחביה. לאחר שנישאו כמה נאומים נתפזר, ואולם קרוב לאלף איש התאספו ברחוב יפו ליד ככר "ציון" במקום שנערכה עוד הפגנה. בין 8 ל- 9 התחיל ההמון להתפזר.
הבוקר נתאסף מספר גדול של יהודים ברחוב הרצל בחיפה כדי למחות על יחס הממשלה לעליה ואח"כ התפזר.
עד חורמה במדיניות-המעל
שעה שעה מגיעות אלינו ידיעות מהתפוצות על עזרה לישוב בגיוסן ומלחמתו, והמלחמה הזאת תוכרז מחר מחרתיים במעשים. נילחם עד חורמה במדיניות החדשה והנוער ילך לפני העם ויוביל את העם, ואם אתם רוצים שבאש הנוער יישרף הספר השחור, הרי יעמדו לנוער עשרות אלפים בארץ ובגולה. לא קלה הדרך להכשיר את העם.
להרים את דגל השחרור ולא לתת לחללו נוער
ירושלמי, אתם עומדים בחזית הקשה ביותר: על כולנו מוטל לא רק להרים את דגל השחרור, ולשאתו ברמה, אלא גם לא לתת למישהו לחללו. ביום הפקודה כשהזהרנו את התנועה והצבור, הזהרו מהתגרות, לא עשינו זאת כדי למצוא חן בעיני מישהו, אלא מתוך הכרה שעוד לא הועמדנו במלחמה עם העם הבריטי, כי אם רק בממשלת זדון (נשמעו קריאות בוז),שהפקירה גם מדינות אחרות, פנינו בקריאה לשמור על כבוד אנגליה. מאחורינו עם גדול בחזית. אנו נהיה בחזית הדמוקרטית, והננו מאמינים שנמצא אוזן קשבת, ואם נתאכזב נעמוד על נפשנו, נעמוד על מולדתנו מתוך אמונה שאם יוכרע גורל עמים יימצאו מאות אלפים יהודים שיהיו בין חורצי הגורל. לא נחזור עתה לאותה השגיאה מלפני 20 שנה. לא ייקר כל קרבן.
בסוף דבריו קרא הנואם את הנוער-להתפקדות המונית בירושלים. בדרישת הנואם התפזרה ההפגנה רבת הרושם בשקט.
המשטרה לא התערבה
המשטרה נהגה גם בהפגנה ובשביתה זו כמו שנהגה ביום הפקודה. בחוצות (לא רק באלה שבהם עברו המפגינים, אלא גם במרכז העיר) לא נראו שוטרים או צבא. ההפגנה פגשה בהתחלת דרכה מכונית משוריינת עם כמה שוטרים ולדרישת המפגינים סובבה המכונית אחורנית ועזבה את המקום. לפנות ערב התרכזו שוב המונים יהודים במרכז העיר בככר קולנוע ציון שברחוב יפו, קראו קריאות נגד בגידת הממשלה ונגד הספר הלבן, שרו שירים והפגינו במשך שעה ארוכה. שררה מתיחות רבה ונעשו הכנות קדחתניות בבתי החולים להגשת עזרה. אולם המשטרה לא הפריעה ונתנה למפגינים לגשת גם עד משרדי מושל המחוז בשירת "התקוה". לא אירעו כל התנגשויות והקהל התפזר. הפגנות חלקיות נערכו ברחובות בן יהודה והמלך ג'ורג'.
אחרי ההפגנה שקטה העיר, אולם החנויות נשארו סגורות.
באדיבות ארכיון ז'בוטינסקי
עם אישור הספר הלבן בפרלמנט האנגלי הורגשה מתיחות רבה בקרב צבור הסטודנטים בחיפה. ביום ה' בבקר התקיימה אספה כללית גדולה של כל צבור הסטודנטים. באספה זו מתחו רבים מהנאספים בקורת חמורה על פעולתם האיטית של מוסדות הישוב שאינה עומדת בהתאם עם צו השעה לפעולות תקיפות ומהירות.
בנאומים נשמעו גרסאות כגון: בטלני הועד הלאומי אינם עושים דבר ברגע המכריע הזה והופכים אותנו לתינוקות של בית רבן הנשמעים לרבי ומצייתים לפקודתו.
אנו דורשים פעולות נמרצות מידיות וממשיות…
הובאה לידי ביטוי דרישתם של הנוער כולו והסטודנטים להגשים במעשים את אשר הוחלט ועל מה שהצהירו בהכרזות באסיפות המחאה ביום השבתון: לבצע את הסיסמות שהישוב לא ייכנע ולא ישלים עם תכניות החנק.
הוחלט לדרוש מהמוסדות להכריז מיד על מרי אזרחי של ישוב בתוך תגובה מידית.
הובעה נכונותם של צבור הסטודנטים להקרבה עצמית לכל פעולה אשר תדרש.
דבריו של הנואם שדרש שהסטודנטים יעזבו את ספסל הלימודים ויצאו לפעולות הדרושות נתקבלו בתשואות סוערות.
ב- 12.30 בצהרים הוחלט שצבור הסטודנטים יכריז על הפסקת הלמודים ושביתת שבת בטכניון ולשיגור משלחת לועד הלאומי הסטודנטים לא יעזבו את כתלי המוסד עד שתחזור המשלחת מירושלים.
מעל לחזית בנין הטכניון תלו הסטודנטים סרט בר גדול עם כתובת: "כי כל הארץ אשר אתה רואה לך נתתיה ולזרעך עד עולם"..
כרוז של הגוש הלאומי לציבור הסטודנטים!
לאור המצב שנוצר בקרב הסטודנטים והתמרמרותם לנוכח הביום של התגובה נגד הספר הלבן, מצדו של הישוב ה"שאנן", ולנוכח ניסיון להרדים את היישוב והעם, מקדם הגוש הלאומי בברכה את התעוררותו של צבור הסטודנטים והכרזת שביתת-שבת בכדי להכריז את הועד הלאומי לשנוי הקו הפוליטי, ורואה בזה התחלה להבנה התעוררות לאומית נוכח הסכנה.
אין הגוש הלאומי משתתף במשלחת ששוגרה לועד הלאומי באשר אין הוא מאמין בכשרו וביכולתו של הועד הלאומי הנוכחי לנהל את מלחמת העם בהתנגדותו התקיפה למזימות החנק של הממשלה הבריטית. דרישתנו היא: התפטרות הסוכנות והועד הלאומי ויצירת ועד עליון לשעת חרום.
הגוש הלאומי משתתף בשביתת השבת ורואה בה ביטוי לדרישתו הנמרצת להתפטרות הסוכנות והועד הלאומי.
באדיבות ארכיון ז'בוטינסקי
לפני כמה ימים קבלה מועצת קרית-מוצקין ממשרדי מושל המחוז את גלוי-הדעת על מדיניות החדשה (הספר-הלבן).
אתמול החזירה המועצה את גלוי-הדעת הנ"ל בצירוף מכתב וזה תכנו:
"לכבוד מושל המחוז, הואיל וגלוי דעת זה מתכון להרוס את יסודות המנדט וחוקתו ומפר באופן בולט את ההתחייבויות המקודשות, שקבלה עליה ממשלת הוד מלכותו כלפי עם ישראל, לכן, בתור אזרחים שומרי חוק וסדר, איננו רשאים להכיר בתעודה זו כתעודה חוקית ומחזירים אותה לכב'"
שדיול – מכסת רישיונות עלייה
סרטיפיקט – רישיון עלייה
מאחר שפרסום הספר הלבן הוא, ככל הנראה, בלתי נמנע והיישוב יצטרך לעמוד מול כידונים בריטים, מציעים שמספר חברים מנהיגים יודיעו לנשיא, שהם יוצאים לארץ-ישראל מיד, כדי לשאת יחד עם היישוב בקרבנות העמידה נגד המשטר החדש.
בן גוריון.
עיתונה היומי של התנועה הרביזיוניסטית, הוקם ב- 1938 לאחר גילגולים רבים )"דואר היום", "העם", חזית העם", "הירדן", "קול השחר", "משמר העם" ועוד( וקיים את רציפותו עד ימי מדינת ישראל. את הנחת היסוד של התנועה הרביזיוניסטית, פרסם ז'בוטינסקי כבר בשנת 1928 בגיליון הראשון המחודש של העיתון "דואר היום". בראש הגליון בא ה"אני מאמין" של ז'בוטינסקי, שהוא ה"אני מאמין" של המפלגה והעיתון גם יחד: …"מטה אהרון ואף תיבת קסמים אין בידי, גם בתור עסקן וגם בתור עיתונאי לא אחדש שום חידוש.. רק חידוש אחד הבאתי: אני מאמין, בכל מה שהאמנתם בימי ילדותה של הציונות, ורק לאחר מכן, בשנות הבינה המבוגרת, ביטלתם, כמעשייה של חדר תינוקות…. בנדר האנגלי, שעתה נהפך שמו בפינו לסמל עורמה ומרמה מדינית, בכל החלומות, בכל התקוות, בכל הנבואות…ארץ ישראל תהיה מדינתנו, מדינה עברית, מדינה ככל המדינות שלכל גוי וגוי. עמנו הוא שיבנה אותה..כי אין לך מעצור שיעמוד בפני רצונו!"… עיתוניה של התנועה הרביזיוניסטית הצטיינו בביקורת תמידית על ממשלת המנדט ובנעימה חריפה ביותר, מסיבה זו היו בעלי שיא בהחרמות והפסקות מצד הממשלה ועוררו סערה רבה.
מורה, חוקר ועסקן ציבור בארץ ישראל. ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית. בשנים 1920 – 1928 כיהן כנשיא אספת הנבחרים וראש ועד הלאומי. נולד בירושלים, היה מראשוני מורים העבריים החילוניים בירושלים, התמחה בלשון עברית, ספרות ערבית ובלשונות אירופה.
בשנת 1914 התפטר ברעש גדול מבית המדדרש למורים בירושלים, בשל הסכסוך בשאלת שפת ההוראה: דוד ילין התעקש להורות בעברית, בעוד ראשי המוסד בחרו להורות בשפה הגרמנית.
ב 1936 נתמנה פרופסור לספרות באוניברסיטה העברית. כתב ספרים בחקר הלשון, בהיסטוריה ובספרות של ימי הביניים.
סופר, עיתונאי ומנהיג ציוני. מייסד התנועה הרביזיוניסטית. נולד באודסה ב 1880 למשפחת סוחרים אמידה היה פעיל בתנועה הציונית עוד מנעוריו. למד משפטים בשוויץ ובאיטליה ושימש כתב של עיתונים רוסיים. על מאמריו חתם בשם-העט "אלטלינה". את פעילותו הציונית החל בעקבות הפוגרום בקישינוב ב 1903 ומאותו רגע, הוקדשו חייו למפעל הציוני. הדגיש את חשיבות החינוך הלאומי, הלשון העברית ותרבותה. ב-1915 הקים יחד עם יוסף טרומפלדור את "גדוד נהגי הפרדות" אשר פעל עם הצבא הבריטי בחזית גליפולי ,אולם נמנע מלשרת מחוץ לגבולות א"י. הוא שירת כקצין בגדוד "קלעי המלך "שהשתתף ב-1918 בכיבוש מעברות הירדן מידי התורכים . עקב פעילותו המדינית העניפה נאסר ע"י הבריטים יחד עם שאר חברי ההגנה. קיבל חנינה, ונבחר לאספת הנבחרים של א"י, למחלקה המדינית של ההנהלה הציונית ולחבר ההנהלה. בשל חילוקי דעות על הקו הפוליטי הפרו-בריטי של ויצמן שדגל בתפיסת השלבים הפרגמטית של "עוד דונם ועוד עז" – פרש ז'בוטינסקי, אשר ביקש לערוך "רוויזיה" )בחינה מחדש( של כל הנחות היסוד של התנועה הציונית, הקים את המפלגה הרביזיוניסטית ואת בית"ר ובכך ניסה ליישם את העיקר על פי תפיסתו: האקטיביזם המדיני והיוזמה הפרטית. נפטר בארה"ב ב 1940.
מראשי התנועה הציונית ותנועת הפועלים הציונים. היה רה"מ ושר בטחון ראשון של מדינת ישראל. בן גוריון נולד כדוד גרין ב-1886 בפולין, וב-1906 עלה לארץ. הוא למד משפטים בקושטא וחזר לארץ ב-1914 . ב-1915 גורש ע"י התורכים למצרים, משם יצא לארה"ב והיה פעיל בתנועת "החלוץ", ובהקמת "הגדודים העבריים" לשחרור א"י .לאחר מלחה"ע ה-1 חזר לא"י והחל בפעילות ציונית עניפה. היה ממנהיגיה של מפלגת "פועלי ציון" ו"מפא"י", המזכיר הראשון של ההסתדרות (1921), יושב ראש הסוכנות היהודית (1935), יושב ראש מינהלת העם הזמנית, ועם הקמת המדינה – ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון . בתקופת המאבק נגד הבריטים דרש את איחוד כל הכוחות הלוחמים במחתרות , וריכוזם תחת מרות אחת. באפריל 1948 נבחר למנהל עניני הביטחון לאחר צאת ההגנה מהמחתרת. לאחר החלטת האו"ם הכריז על כינון מדינת ישראל והקמת ממשלה זמנית. הוא התמסר להקמת צה"ל, לממלכתיות ולקליטת העלייה. ב 1953 פרש מהשלטון לשדה בוקר במטרה לסחוף אחריו את הנוער להתישבות בנגב . בן גוריון ייזכר כמנהיג אשר רעיונותיו עיצבו את האידאולוגיה של מדינת ישראל בראשית דרכה וקבעו את דמותה.
בתקופת המנדט הקים הישוב היהודי בארץ ישראל מוסדות נבחרים, אשר היו תשתית לשלטון-עצמי, אף על פי שכמה קבוצות אוכלוסייה יהודיות נמנעו מהשתתפות בהם. המוסדות העיקריים היו אספת-הנבחרים, הוועד הלאומי והרבנות הראשית. גופים אלה עסקו בנושאי חינוך, תרבות, סעד, בריאות ושירותי דת של הישוב היהודי. במקביל פעלו גופי ההסתדרות הציונית העולמית ומשנת 1929 גם הסוכנות היהודית. תקנות כנסת ישראל אושרו על-ידי הנציב העליון פלומר ב- 30 בדצמבר 1927 ופורסמו בעיתון הרשמי ב- 1 בינואר 1928.
מועצת הרבנות הראשית
(2) מספר החברים בכל לשכת רבנות ייקבע ע"י ועד הקהילה בתנאי שבכל מקום שבו קיימת עדה ספרדית תהיה לעדה הנ"ל ביאת כוח בלשכת הרבנות, ביחס למספר חברי העדה.
(2) כל בית דין כזה יהיה כוחו יפה, בהימלכו בדעת ועד הקהילה, ובהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר באופן חוקי, למנות אפוטרופוסים על נכסי יתומים קטנים ונכסי אנשים נעדרים מן הארץ שהם חברים לקהילה.
(ב) לפקח על הקדשות צדקה של יהודים; (ג) למנות אותם הפקידים שיהיו נחוצים לשם מילוים הנכון של תפקידי מועצת הרבנות הראשית ולשכותיה; (ד) ליישב עפ"י הוראות פקודת הבוררות הנוהגת מזמן לזמן כל הסכסוכים בין יהודים במקום שנכתב שטר בוררות על ידי שני הצדדים.
מתוך קובץ מסמכים בתולדות המדינה 1897-1979, ירושלים תשמ"א, ערכה נורית גבזה ברוורמן, הוצ, משרד הבטחון, ע"מ 30-35.
רבה הראשי האשכנזי של ארץ ישראל ואחר כך של מדינת ישראל משנת 1936 עד יום מותו. נולד בפולין והתחנך באנגליה ובצרפת. בשנת 1908 הוסמך לרבנות. היה בעל תואר דוקטור לספרות מהאוניברסיטה של לונדון. בשנים 1915 עד 1936 כיהן כרב באירלנד – בתחילה כרבה של בלפסט ומשנת 1925 הפך לרב הראשי של אירלנד. בתקופת השואה פעל רבות להצלת יהודים, וביחוד להוצאת ילדים יהודים מן המנזרים, בהם הוסתרו על מנת להציל את חייהם. על שמו נקרא היישוב "משואות יצחק".
סופר עברי, מחלוצי החקלאות היהודית בארץ ישראל.
נולד באוקראינה למשפחה חקלאית. עלה לארץ ישראל ב 1890. נמנה על מייסדי חדרה. עבד כפועל חקלאי בחדרה ובמושבה ראשון לציון. בשנת 1893 עבר למושבה הסמוכה רחובות, ובה השתקע כפרדסן וכורם. בשנת 1900 היה ממייסדי "התאחדות המושבות ביהודה" – גוף שהשתלב בשנת1927 ב"התאחדות האיכרים" – ארגון שייצג את "המחנה האזרחי" ותמך בעידוד המשק הפרטי. ערך את בטאון ההתאחדות – "בוסתנאי".
בשנת 1906 פרסם סיפורים ראשונים מחיי הערבים והאיכרים היהודים, ובכך הפך לסופר העברי הראשון שכתב סיפורים על הווי הערבים והבדואים. כתב גם ספרי זכרונות על ראשית ההתיישבות היהודית בא"י. כתביו כונסו ב- 12 כרכים.
מנהיג ציוני ואיש מדע, נשיאה הראשון של מדינת ישראל, נשיאה הרביעי של ההסדרות הציונית.
למדיניותו הציונית היו מתנגדים רבים במהלך הזמן, בעיקר משום שאהד את אנגליה והאמין שלא תתכחש להבטחותיה בנושא הבית הלאומי. נולד ברוסיה הלבנה, קיבל חינוך יהודי מסורתי. בנעוריו בלט בלימודי הכימיה והמדעים. בגיל 15 יסד בעיר מולדתו אגודה בשם "שפה ברורה", שמטרתה היתה להנחיל את הדיבור העברי להמוני היהודים.
בשנת 1898 השתתף כציר בקונגרס הציוני הראשון, לאחר שהתקרב לחוג סטודנטים יהודים מרוסיה, שהיו ציוניים בהשקפתם. שנה לאחר מכן, ב 1899 קבל תואר דוקטור בכימיה מהאוניברסיטה בה למד בשוויץ. בקונגרס השמיני, בשנת 1907 בהאג, יצא בקריאה ל"ציונות סינתטית" שתמזג את העבודה הפוליטית עם ההתיישבות המעשית בא"י.
בשנת 1921 נבחר ויצמן לנשיא ההסתדרות הציונית העולמית, וב-1929 נבחר לנשיא הסוכנות היהודית.
בשנת 1936, השתקע סופית בארץ ולצד עבודתו במפעל הציוני, התמסר לעבודה מדעית ברחובות – ניצול פרי הדר לצרכי תעשיה. בתקופת מלחמת העולם השניה, גייס את כישוריו כמדען למאמץ המלחמתי של בריטניה והמציא שורה של המצאות כימיות שחשיבותן הצבאית היתה גדולה. לאחר המלחמה, על רקע מדיניותה העוינת של הממשלה הבריטית החדשה כלפי החזון הציוני, גייס ויצמן את דעת הקהל האמריקאית ופנה לטרומן – נשיא ארה"ב בבקשה להפעיל את השפעתו, מהלך שהוביל בסופו של דבר למנויה של ועדת חקירה אנגלו-אמריקאית לפתרון בעיית ארץ-ישראל. ב -1948, נבחר לכהן כנשיאה הראשון של מדינת ישראל.
מראשי התנועה הציונית, מחשובי המנהיגים של תנועת העבודה, הסתדרות העובדים ומראשי מפלגת פועלי ארץ ישראל, סופר והוגה דעות, עורכו הראשון של עיתון "דבר".
נולד ברוסיה הלבנה לבית סוחרים אמיד, ספג מסורת יהודית וציונית מילדות. הושפע מן הסוציאליזם הרוסי, הצטרף למפלגות סוציאליסטיות ויהודיות שונות. בשנת 1909 עלה ארצה, תחילה עבד כפועל חקלאי במושבות שונות, חיש קל הפך פעיל פוליטית והיה בין יוזמי "המשביר" – האגודה הצרכנית של הפועלים, ובין המניחים את היסוד לקופת חולים.
ב – 1918 התנדב לגדוד העברי הארץ-ישראלי שהוקם ע"י הבריטים ושרת בו עד פירוקו.
ב – 1920 פעל יחד עם דוד בן גוריון איחודן של מפלגות הפועלים בארץ.
ב- 1925 התמנה לעורכו הראשי הראשון של עיתון "דבר" – בטאונה של הסתדרות העובדים.
יסד את הוצאת הספרים של ההסתדרות "עם עובד". לאחר פרסום הספר הלבן הבריטי של 1939, היה בעד החרפת המאבק נגד ממשלת המנדט. משפרצה מלחמת העולם השניה, תמך בהתגייסות לצבא הבריטי, כדי להכשיר כוח צבאי יהודי עצמאי.
נפטר ב 1944 , נקבר בקבוצת כינרת, בה עבד עם בואו לארץ.
