התיישבות הפלשתים במישור החוף על פי התעודות המצריות מתקופת רעמסס ג' והמימצאים הארכיאולוגיים מארץ-ישראל, ניתן לשחזר את תהליך התיישבות הפלשתים ולתארך אותו. לדעת רוב החוקרים, למרות טענותיו של רעמסס לניצחון מוחלט על גויי הים, לא חוסל האיום כלל וכלל. הנצחון הזה היה מוגבל וסיפק למצרים יתרון מוגבל וזמני בלבד. במקום לגרש את גויי הים… קראו עוד התיישבות הפלשתים במישור החוף
הספנות הפלשתית ע"פ תבליטי מדינת הבו וקסמן, ש."להבנת הספינות המתוארות באמנות המצרית", קדמוניות, 89 – 90 (תש"ן) "גויי-הים" ערכו פשיטות פיראטיות על החופים, אך נמנעו ממגע ישיר עם כוחות מזוינים. לפתע היו מופיעים בספינותיהם כאילו משום מקום, תוקפים יישוב שעל החוף, בוזזים אותו ושורפים אותו. אחר-כך היו נעלמים כלעומת שבאו, על-פי-רוב לפני שהרשויות… קראו עוד הספנות הפלשתית ע"פ תבליטי מדינת הבו
תעודות מצריות על תחילת המאבק עם הפלשתים פאפירוס הריס א' – סיכום מלחמות רעמסס ג' "אני הרחבתי את כל גבולות מצרים והכיתי את המתקיפים אותי מארצותיהם. אני הכיתי את הדנינ באייהם, הת'כר והפלשתים נעשו לאפר. השרדנה והוושש מן הים היו כלא היו. נתפסו כולם והובלו בשבי מצרימה כחול הים. אני יישבתים במצודות כשהם נשבעים… קראו עוד תעודות מצריות על תחילת המאבק עם הפלשתים
מוצא הפלשתים ע"פ המקרא ספר ירמיהו פרק מז פסוק ד "…כי שדד ה' את פלשתים שארית אי כפתור:" ספר יחזקאל פרק כה פסוק טז "לכן כה אמר אדני ה' הנני נוטה ידי על פלשתים והכרתי את כרתים והאבדתי את שארית חוף הים:" ספר עמוס פרק ט פסוק ז "הלוא כבני כשיים אתם לי בני… קראו עוד מוצא הפלשתים ע"פ המקרא
תבליטי מדינת הבו מבין תבליטי מדינת הבו, ציורי השבויים מגויי הים בולטים בחשיבותם, בגלל גודלם ומצב השתמרותם הטוב. הכתובת בכתב החרטומים המצרי המלווה את הציור מזהה את השבויים כפלשתים האומרים: תן לנו נשמת אפנו , הוי מלך בן אמון (כינוי של מלך מצרים). פריט הלבוש הבולט פה ובכל הציורים הוא "כובע הנוצות",… קראו עוד תבליטי מדינת הבו
גילויי הארכיאולוגיה עד לעת החדשה, ידיעותינו בקשר לפלשתים היו מוגבלות להצגת הדברים המקראית, שמטבע הדברים, משקפת את העוינות המדינית והתרבותית-דתית בין שני העמים. אך חפירות ארכיאולוגיות שנערכו במרחב, החל מן המאה ה- 19, הרחיבו את הידיעות הללו באופן ניכר ביותר, במיוחד בכל הקשור לתרבותם החומרית של הפלשתים. כמה מן הערים הפלשתיות הראשיות, כגון אשדוד,… קראו עוד גילויי הארכיאולוגיה
מבוא בין העמים שבקרבם חי עם ישראל בתקופת המקרא, תופסים הפלשתים מקום חשוב במיוחד, בעל אופי מכריע וקשה. באופן כמעט קבוע, מכונים הפלשתים בכינוי הגנאי "ערלים", המבטא גם את הבוז העמוק וגם את החרדה שעם זה עורר במחשבה הישראלית המקראית. יחס קשה זה נבע כנראה בעיקר מזכרונות השלטון הקשוח של הפלשתים על בני ישראל… קראו עוד מבוא
עיר בנחלת שבט בנימין; היה בו מחנה ("מצב") פלשתי חשוב בימי השלטון הפלשתי בהר המרכזי; מזהים את מכמש עם תל אל-ח'רה אל-פוקה, צפונית לכפר הערבי מוח'מאס, כ- 7 ק"מ דרומית-מזרחית מרמאללה.
עיר בנחלת שבט בנימין; מזוהה כעיירה הערבית ג'בע, הנמצאת כ- 10 ק"מ צפונית מירושלים, מזרחית לדרך הראשית.
עיר בנחלת שבט דן בנחל שורק; מזוהה כתל רומילה ליד ח'רבת עין שמס, סמוכה לבית שמש המודרנית.
לאחר שנים של דיון בקשר למיקומה, זוהתה עקרון לאחרונה בוודאות כתל מקנה בצפון שפלת יהודה, ליד קיבוץ רבדים; כמזרחית ביותר בין ערי פלשת, עקרון היתה זירה חשובה במאבק בין הפלשתים לבין עם ישראל, החל מתקופת השופטים.
העיר הפלשתית הראשית היחידה שלא זוהתה עד כה בוודאות; לדעת רוב החוקרים, היא נמצאת בתל צפית בדרום שפלת יהודה; כנראה היתה העיר הפלשתית המובילה בימי הממלכה המאוחדת, אך ירדה ממעמד זה מן המאה התשיעית לפנה"ס.
הצפונית בין ערי הנמל הפלשתיות, היה בה מקדש חשוב לאל דגון; בחפירות שנערכו בתל אשדוד, הנמצא כ- 5 ק"מ דרומית לעיר המודרנית, נתגלה סוג קדום של כלי חרס פלשתיים.
שם של כמה ערים המוזכרות במקרא, ליד מקורות מים; העיר החשובה בין אלה נמצאת ליד מקורות נהר הירקון, בתל אנטיפטריס; שימשה מרכז שלטוני של המצרים לפני שסופחה על ידי הפלשתים במאה האחת-עשרה לפנה"ס.