הספנות הפלשתית ע”פ תבליטי מדינת הבו

 

וקסמן, ש.”להבנת הספינות המתוארות באמנות המצרית”,

קדמוניות, 89 – 90 (תש”ן)

 

“גויי-הים” ערכו פשיטות פיראטיות על החופים, אך נמנעו ממגע ישיר עם כוחות מזוינים. לפתע היו מופיעים בספינותיהם כאילו משום מקום, תוקפים יישוב שעל החוף, בוזזים אותו ושורפים אותו. אחר-כך היו נעלמים כלעומת שבאו, על-פי-רוב לפני שהרשויות המקומיות יכלו להתארגן ולהשיב מלחמה שערה.”

 

“הואיל ושיטת ההתקפה שנקטו “גויי-הים” הייתה תלויה לגמרי בגורם ההפתעה – הופעה פתאומית ונסיגה מהירה – לא יכלו ספינותיהם של אנשי הצפון להיות תלויות בהפכפכנות הרוח. משום כך, אין מנוס מן המסקנה, שספינותיהם היו בעלות משוטים.”

מכמש

עיר בנחלת שבט בנימין; היה בו מחנה (“מצב”) פלשתי חשוב בימי השלטון הפלשתי בהר המרכזי; מזהים את מכמש עם תל אל-ח’רה אל-פוקה, צפונית לכפר הערבי מוח’מאס, כ- 7 ק”מ דרומית-מזרחית מרמאללה.

גבע

עיר בנחלת שבט בנימין; מזוהה כעיירה הערבית ג’בע, הנמצאת כ- 10 ק”מ צפונית מירושלים, מזרחית לדרך הראשית.

בית שמש

עיר בנחלת שבט דן בנחל שורק; מזוהה כתל רומילה ליד ח’רבת עין שמס, סמוכה לבית שמש המודרנית.

עקרון

לאחר שנים של דיון בקשר למיקומה, זוהתה עקרון לאחרונה בוודאות כתל מקנה בצפון שפלת יהודה, ליד קיבוץ רבדים; כמזרחית ביותר בין ערי פלשת, עקרון היתה זירה חשובה במאבק בין הפלשתים לבין עם ישראל, החל מתקופת השופטים.

גת

העיר הפלשתית הראשית היחידה שלא זוהתה עד כה בוודאות; לדעת רוב החוקרים, היא נמצאת בתל צפית בדרום שפלת יהודה; כנראה היתה העיר הפלשתית המובילה בימי הממלכה המאוחדת, אך ירדה ממעמד זה מן המאה התשיעית לפנה”ס.

אשדוד

הצפונית בין ערי הנמל הפלשתיות, היה בה מקדש חשוב לאל דגון; בחפירות שנערכו בתל אשדוד, הנמצא כ- 5 ק”מ דרומית לעיר המודרנית, נתגלה סוג קדום של כלי חרס פלשתיים.

אפק

שם של כמה ערים המוזכרות במקרא, ליד מקורות מים; העיר החשובה בין אלה נמצאת ליד מקורות נהר הירקון, בתל אנטיפטריס; שימשה מרכז שלטוני של המצרים לפני שסופחה על ידי הפלשתים במאה האחת-עשרה לפנה”ס.