לאתר מדינה בדרך
Inside_Title_06

בריטניה דוחה את אונסקו”פ, תזכיר, 1947

תזכיר משרד החוץ לקבינט. פלשטינה, C.P.(47)259

סודי ביותר. 18 ספטמבר 1947

 

 

 

כללי
אכיפת תוכנית חלוקה אלטרנטיבית
אכיפת תוכנית המיעוט
הנסיגה מפלשתינה
המלצות   

 

כללי

…8. תוכנית הרוב היא בברור כה בלתי-הוגנת כלפי הערבים, עד כי קשה להבין כיצד, במילותיו של סיר אלכסנדר קדוגן: “נוכל לישב אותה עם מצפוננו”. ישנן גם סיבות מוצקות לדחות את האחריות לביצועה של תוכנית זו. הניסיון לבצע זאת יחיש התקוממות ערבית בפלשתינה, שתקבל את האישור המוסרי מצד כל העולם המוסלמי ותיתמך באופן פעיל, פחות או יותר, על-ידי מדינות ערב השכנות. ראשי המטות מצהירים שבמצב כזה יהיה צורך לשלוח למזרח-התיכון תגבורות בהיקף של לא פחות מדיביזיה.

9. התוצאות הפוליטיות והאסטרטגיות לטווח ארוך תהיינה חמורות יותר מהבעיה הצבאית המיידית. אנו נעסוק בדיכוי ההתנגדות הערבית בפלשתינה, וכך נהפוך את המדינות הערביות העצמאיות לאויבות, בעת שכל המערכת הפוליטית והאסטרטגית שלנו במזרח-התיכון חייבת להיות מושתתת על שיתוף פעולה עם מדינות אלו. הזכויות החוזיות, שכפי הנראה יוענקו לנו על-ידי המדינה היהודית, יהוו פיצוי עלוב על אובדן הרצון הטוב של הערבים ויחד עימו סיכוינו לבסס אותה אחיזה אסטרטגית איתנה במזרח התיכון, שהיא חלק הכרחי במדיניות ההגנה של חבר העמים הבריטי.

9. כמענה לשיקולים אלה, ניתן, במבט ראשון לטעון שמשיושלם ניתוח החלוקה, נוכל לסמוך על כך שהזמן ירפא את הפצעים, כך שאחרי פרק זמן לא יהיו עוד יחסי אנגליה עם הערבים מושפעים מכך. אולם זו תהיה תחזית אופטימית מדי. כפי הנראה לא יעבור זמן רב עוד שהממשלה היהודית – שתעמוד במשך הזמן בפני בעיית עודף אוכלוסין, ותידחף ע”י מפלגות פוליטיות לאומניות קיצוניות, שלא קיבלו את החלוקה כהסדר סופי – תנסה להרחיב את גבולותיה. אם אירידנטיות יהודית עלולה להתפתח אחרי פסק-זמן, הרי שאירידנטיות ערבית מובטחת מהתחלה. החלוקה תביא להקמת מדינה מיניאטורית בשלטון יהודי, אך עם מיעוט ערבי גדול מאוד יחסית, מוקפת לחלוטין בטריטוריה ערבית, סביר להניח שהאוכלוסיה הערבית של מדינה זו תמלא תפקיד דומה לזה שמילא בהיסטוריה המיעוט הגרמני-סודטי בצ’כוסלובקיה לפני המלחמה. כך עלול להתברר שקיומה של מדינה יהודית מהווה גורם של אי-שקט מתמיד במזרח-התיכון, ולכך בודאי תהיה השפעה מזיקה על יחסי אנגליה עם הערבים.

10. בתוכנית הנשקלת מוצע שממשלות נוספות תוכלנה להשתתף בביצוע החלוקה עם ממשלת הוד מלכותו. אף אם זה היה אפשרי – דבר שנראה כמוטל בספק – זה לא ישפיע באופן ניכר על העניין. לטווח קצר זה לא ימנע את אובדן אהדת הערבים לבריטניה ולטווח ארוך ייפגעו האינטרסים הבריטיים יותר מאחרים, בשל אלמנט המריבה החדשה שיוכנס לפוליטיקה של המזרח-התיכון.

 

אכיפת תוכנית חלוקה אלטרנטיבית

12. עקרון החלוקה נבדל מכל יישום מסוים שלו, וניתן יהיה לערוך תיקונים במפה המוצעת ע”י רוב הועדה, שבעיקרם יפחיתו את גודל המיעוט הערבי במדינה היהודית, וכך יחסלו, במידה רבה, את העוול שבתוכנית הנוכחית. אך שינויים אלה צריכים להיות ניכרים מאוד על מנת שישפיעו באופן משמעותי על התגובה הערבית חלוקה. ועוד הרבה לפני שיושג שלב זה, הם יעוררו את היהודים לדחותם. עתה, כשתאבונם של חסידיהם תתעורר ע”י תוכנית הרוב, אין המנהיגים הציונים יכולים להסכים להרבה פחות.

13. כך, שאם תאמץ העצרת חלוקה בצורה שהיא, במהותה צודקת יותר מזו שהוצעה עכשיו, קרוב לודאי שהתוצאה תהיה שכל מעצמה שתנסה להוציאה אל הפועל תעמוד בפני התקוממות ערבית וטרור יהודי בקנה מידה גדול בעת ובעונה אחת. לטווח קצר זה יצור את המצב הקשה ביותר בין כל המצבים האפשריים. תיקון גבולות המדינה היהודית לא ישפיע באורח ניכר על התוצאות ארוכות-הטווח שיהיו להקמתה. לא יהיה ביכולתה שלממשלה יהודית להסדיר את ההגירה בהתאם להערכה ריאליסטית של כושר הקליטה הכלכלי של הטריטוריה שלהם. הרצון להתפשטות עלול להתפתח מוקדם יותר, אם תשתרע המדינה היהודית על שטח קטן יותר, ויורגש בעוצמה רבה יותר, אם אל יהיו היהודים שבעי רצון מהגבולות.

 

אכיפת תוכנית המיעוט

14. על אף התנגדותם לתוכנית המיעוט למדינה פדרלית, בעיקר מתוך הנימוק שהתוכנית איננה סוגרת לגמרי אתה דלת על אפשרות חלוקה; יתכן שניתן יהיה לשכנע את הערבים להסכים לפתרון זה. על היהודים מאידך, אין תוכנית זו מקובלת כלל, ולכן כל ניסיון להוציאה אל הפועל יביא בעקבותיו החרפת הטרור היהודי. על סמך הנחה זו סוברים ראשי המטות שלא יהיה צורך בתגבורות; אולם בהתחשב בצמצום המתוכנן של כוחותיו במזרח-התיכון, נגיע בקרוב למצב שבו נוכל לקיים את העוצמה הדרושה רק על חשבון התחייבות אחרת כלשהי.

15. אולם הקושי העיקרי המכשיל את תוכנית המעוט, הוא שהתוכנית כרוכה בשיתוף פעולה מרצון בין שני העמים, ועל כן לא ניתן לכפותה. פרטים רבים מתוכנית זו שאולים משתי סדרות של הצעות שהונחו בפני ועידת פלשתינה בחורף שעבר בלונדון. אך אז הניחו שההצעות לא תהיינה בנות-ביצוע, אלא-אם-כן יזכו להסכמה כלשהי הן מצד ערבים והן מצד היהודים.

16. לכן, אם תחליט העצרת לאמץ את תוכנית המיעוט, קרוב לודאי שכל מעצמה שתיטול על עצמה את האחריות להוציאה אל הפועל לא תזכה בשיתוף פעולה במידה מספקת וכך לא תוכל להחלץ מפלשתינה עם תום תקופת המעבר בת שלוש השנים.

 

הנסיגה מפלשתינה

17. מהסעיפים הקודמים נראה, שהחלטת ממשלת הוד מלכותו ליטול על עצמה את המשימה של ביצוע כל פתרון שהוא מבין השלושה )ההמלצות הכלליות, דו”ח הרוב, דו”ח המיעוט( תגרום נזקים חמורים. אם סוברים שנזקים אלו ימנעו קבלת אחריות לגבי כל אחד משלושת הפתרונות, אזי על ממשלת הוד מלכותו לנקוט דרך פעולה אלטרנטיבית. דרך זו תהיה הכרחית באותה מידה, במצב הדומה משהו שייוצר ע”י אי-יכולתה של העצרת להעביר כל החלטה שהיא ברוב הדרוש של שני-שלישים.

18.המצב הנוכחי בפלשתינה הינו בלתי-נסבל ואין לתת לו להימשך. ממשלת הוד מלכותו עצמה לא השכילה לתכנן הסדר כלשהו שיאפשר את העברת סמכויותיה לממשלה המייצגת את תושביה ארץ. אם העצרת לא תעשה זאת, או אם תציע הסדר עליו אין ממשלת הוד מלכותו יכולה ליטול אחריות, אזי תיוותר ברירה אחת, והיא – לסגת מפלשתינה כאמצעי האחרון ללא כל תנאי.

19. ניתן להעלות על הדעת, שכתוצאה מאיום בנסיגה בריטית תוך זמן מוגדר ובצמוד אליו הצעה לסייע בביצוע כל הסכם שיושג בין הערבים והיהודים טרם יציאתנו, שני הצדדים יומרצו לשתף פעולה על מנת למנוע את מלחמת האזרחים, שאחרת הינה בלתי-נמנעת. אך אם יוחלט על נסיגה, אין להתנותה בהסכם כזה.

20. לנסיגה בהעדר הסכם ערבי-יהודי ישנם חסרונות שאין להמעיט בחשיבותם. יתכן שיהיה פסק-זמן בין ההודעה על כוונתנו לסוג לבין הנסיגה עצמה; פסק-זמן שבו תפקיד המינהל עלול להיות קשה מבכל תקופה קודמת. בהעדר ממשלה שאליה ניתן להעביר את סמכויות השלטון, תהיינה לפינוינו תוצאות בלתי-צפויות מראש. קרוב לודאי שמדינות ערב, כולן או חלקן, תתערבנה במהומות שיבואו בעקבות זאת. הן אף עלולות להסתכסך בינן לבין עצמן על עתיד הארץ. בכל מקרה, סביר להניח, שבקרוב יובא העניין לתשומת ליבה שלמועצת הביטחון.

21. מאידך, אף אם נסיגתנו מפלשתינה תוצא אל הפועל במחיר פרק-זמן של שפיכות דמים ותוהו ובוהו במדינה, תהיינה לה שני יתרונות, חשובים. לא יאבדו חיים בריטיים ואף לא יבוזבזו משאבים בריטיים בדיכוי קהילה פלשתינאית אחת לטובתה של האחרת ולא ננקוט במדיניות הרסנית כלפי האינטרסים שלנו מזרח-התיכון. )לפחות בהשוואה לאכיפת תוכנית הרוב או גירסה שלה(.

22. לו היינו משאירים את פלשתינה במצב כזה, היו הן היהודים והן הערבים, ללא כל ספק, מאשימים אותנו באי-מילוי התחייבויותינו כלפיהם, התחייבויות הנובעות מהמנדט ועקרונות כלליים של צדק פוליטי.

אולם תוקף האשמה יחלש מאוד על-ידי:

א. דו”ח על מאמצינו החוזרים ונשנים להגיע להסדר.

ב. נכונותנו לעמוד מן הצד ולאפשר לאומות-המאוחדות להוציא לפועל קו פעולה מדיני.

ג. נכונותנו לקיים ולהקל על כל הסכם, שאליו יגיעו הערבים והיהודים בעצמם.

אין אנו יכולים להרשות לעצמנו להישאר בפלשתינה עד בלי די מחשש להאשמה זו. כבר הודענו במסמך שהגשנו בפברואר שעבר לועידת לונדון, ש”אין ממשלת הוד מלכותו נכונה להמשיך למשול בפלשתינה עד בלי די, רק משום שאין הערבים והיהודים יכולים להסכים על האופן שבו יחלקו ביניהם את השלטון עליה.” כמו כן, יש לזכור שכל אחד מקווי הפעולה המדיניים האחרים המוצעים יחשוף אותנו לאותה האשמה מצד היהודים או מצד הערבים.

 

המלצות

23. משהוחלט, שבהעדר הסדר משביע רצון, אנו נחושים בדעתנו להוציא את כוחות הצבא והמנהל הבריטיים מפלשתינה בעתיד הקרוב, עלינו להודיע בבהירות על כוונה זו בדרך שתביא את מירב התועלת האפשרית. רק הודעה על החלטתנו הנחושה, שמוטב לסגת מלבצע מדיניות שאיננה מקובלת עלינו, תעורר את חוש המציאות ותעלה סיכוי להסדר. כשמטרה זו לנגד עינינו יש להבהיר בשלב מוקדם בעצרת שהחלטתנו נחושה…

24. יש סיכוי שהשפעת הודעה זו תהיה מספקת ליצור פתרון, )או בהמלצת העצרת או ע”י הסכם ישיר בין הערבים והיהודים( שממשלת הוד מלכותו תחוש, שיש הצדקה לקבל אחריות עליו.

25. אולם עלינו להיות מוכנים, במקרה שלא יסתמן לכך כל סיכוי בעת נעילת העצרת, להודיע בהצהרה נוספת על התאריך בו יסוגו הכוחות והמנהל האזרחי הבריטי מפלשתינה.

בהודיענו על כך, עלינו גם לחדש את הצעתנו לסיוע בריטי לערבים וליהודים במטרה להקל על כל הסדר, אליו יצליחו להגיע טרם עוזבנו את הארץ.

 

ארנסט בווין

משרד החוץ

18 לספטמבר, 1947  

 

מתוך: תיקי משרד החוץ הבריטי. הגנזך הממלכתי הבריטי.

Public Record Offic. FO/371/41879/E8773

 

 

"ועד ההצלה"

הוקם בראשית 1942 על ידי הנהלת הסוכנות היהודית והועד הלאומי, והיה מורכב מנציגי תנועות שונות ומפלגות. עיקר פעולתו היתה במציאת קשר למנהיגים יהודים וסיוע בהברחת יהודים מארצות כבושות על-ידי הגרמנים לארצות בהן לא נשקפת להם סכנת השמדה.

המוסד לעליה ב'

בשנת 1938 הוקם “המוסד לעליה ב'”, הגוף שביצע פעולות הצלה מאורגנות, ובראשו שאול אביגור, חבר המפקדה הארצית של ההגנה. חלק ממנהיגי התנועה הציונית חששו, כי עקיפת חוקי העלייה עלולה להזיק גם לעלייה הליגאלית ולהחריף את היחסים עם הבריטים. ביטוי לחששות אלה ניתן בוויכוח בשאלת העלייה בקונגרס הציוני הכ”א. רבים הצדיקו את הבאת העולים בכל דרך אפשרית גם בניגוד לחוקי “הספר הלבן”. ברל כצנלסון , בנאומו בקונגרס בעניין זה, אמר: …”איזו הגירה מעולם היא כשרה וחוקית, אם עלייה זו אינה חוקית?

ואיזה חוקים בעולם הם חוקיים, אם זכות חיים ליהודי היא בלתי חוקית? העליה הבלתי חוקית יש לה תפקיד מיוחד במלחמתנו…וכשאני שואל את עצמי: מיהו בימינו אלה הנושא הטבעי – בגזרות גורלו – של מלחמת ישראל על קיומו? הריני משיב לעצמי: על פני הימים נטושים נושאי הדגל של צרת היהודים. הללו לא יתנו לשערי הארץ שייסגרו… הפליט היהודי יוצר בראש המערכה, וכולנו חייבים לצאת בצבאותיו”… לפי תפיסה זו הפכו ההעפלה ותנופת ההתיישבות המוגברת למטרת המערכה הציונית ואמצעי עיקרי למאבקה!

דין וחשבון של הנהלת הסוכנות לקונגרס הכ"ב על ההעפלה בשנות המלחמה, תש"ז 1946

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

גילוי דעת הסוכנות היהודית על גירוש מעפילי "אטלנטיק", דצמבר 1940

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

העפלה יבשתית

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

תיכנון ההתישבות היהודית מבחינת שיקולי הבטחון, אוגוסט 1943

פרק מתוך הספר “התנועה הלאומית היהודית והקמת מדינת ישראל” 

1 /אח/02 10.8.1943 -1544-

 

ר.מ.א (ראש המטה הארצי)

 

ההנהלה 

 

תיכון-ההתישבות מבחינת ההגנה

 

לפני זמן מה נעשתה במוסדנו עבודת-מחקר על הנושא: “הגורם ההגנתי בתיכון ההתיישבות העברית”. לסיכומים של המחקר, המועברים אליכם ר”ב, הנני לצרף להלן אי-אלה הערות ובאורים.

 

  1. ההכרה, כי תפקיד-ההתיישבות ותפקיד-ההגנה בתהליך הכיבוש הציוני של הארץ משולבים זה אל זה ולא במעט אף תלויים זה בזה, נשתרשה אצלנו בחזרת מושכל ראשון – ואף-על-פי-כן אין עדיין קיימת שיטת-שיתוף קבועה, תקינה ומקיפה בשטח התיכון והבצוע בין שני מכשירי-הגשמה אלה. והקשר ביניהם הנו עד היום הזה רופף וארעי. אולם אם מצב זה יכל להסבל עד כה, אין בשום פנים להשלים עם המשכתו בתקופת-ההכרעה הממשמשת ובאה, כאשר תתרחב ותתגבר ללא ספק השפעת-הגומלין בין ההתיישבות וההגנה.

מחד-גיסא יהא זה מחובתו של ארגון-ה”הגנה” להבטיח כל עליה חדשה על הקרקע, להגן על ישובים מרוחקים, מבודדים ונחשלים, ואחרון אחרון – לפלס את הדרך להתיישבות רבתי, לשבור התנגדות שתתגלה בדרך זו, לתחום אדמות-בור ולמסור אותן לידי מתיישבים; מן הצורך הוא, איפוא, שתהיינה נהירות למוסדות-הביטחון כל תכניות הרכישה וההתיישבות למען תאם אתן את התכניות ההגנתיות ולמען הכן יחידות לקראת פעולות הצפויות בשטח זה. ומאידך – אסור לה, למדיניות הקרקעית וההתיישבותית שלנו, להתעלם מהגורם ההגנתי בקביעת תכניותיה ובביצוען; ההתיישבות הציונית אינה מטרה בפני עצמה בלבד, היא גם אמצעי לכיבוש מדיני של הארץ, ולכן היא חייבת לחתור בעת ובעונה אחת להקמת ישובים עבריים הן בתוך המרכזים הפוליטיים והכלכליים של הארץ, בקרבתם או מסביבם, והן באותן הנקודות העלולות לשמש משלטים טופוגרפיים ועמדות-מפתח מבחינת השליטה הצבאית על הארץ והיכולת של הגנה יעילה עליה, ולו גם חשיבותן הכלכלית היתה פחותה, שכן הכיבוש הציוני של הארץ לא יהיה שלם ויציב, אלא אם כן תפעם את מדיניותנו ההתישבותית בד בבד עם השאיפה קליטת-עליה ולהרחבת הישוב העברי בכפר ובעיר, גם הדאגה, להבטיח להגנתנו את המרכזים האסטרטגיים-טקטיים של הארץ. וזה בעצם הכוונה של המחקר הנמסר לידיכם: להצביע על כווני-ההרחבה של ההתיישבות מנקודת-ראות ההגנה והשליטה על הארץ במובן הצבאי. מחקר זה מתעלם, כמובן, לחלוטין מחוק-הקרקע )1940(. וכן מהבעלות הנוכחית על האדמה, באשר כל תיכון ציוני משתת על ההנחה של בטול ההגבלות הללו, ובאשר תעודתו היחידה של מחקר זה היא רק לכוון את התיכון ההתיישבותי ולהקנות לו מגמה הגנתית, ולא להוות את התכנית גופא הקובעת הלכה למעשה.

 

  1. הנני חוזר ומדגיש, כי המחקר המועבר לידיכם אינו תוכנית על התיישבות, אלא ניתוח של גורם אחד בלבד – הגורם ההגנתי – בתיכון ההתיישבותי. כוונתנו היא, שתובטח לגורם זה השפעה מתאימה על מדיניותנו הקרקעית וההתיישבותית בצדם של שאר הגורמים הנוגעים בדבר. בטוחני, כי ההנהלה תמצא ותקבע לשם כך את המסגרת הארגונית הנאותה.

  

מאמץ המלחמה הסודי של היישוב, דו"ח הסוכנות היהודית, אוגוסט 1945

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

יצחק שדה, תכנית הצפון, 1940

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

דוד הכהן, הנחת היסוד לשיתוף פעולה

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

מכתב וייצמן אל גריג, 28 במרס 1944

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

הישוב על משמרת משולשת

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.