כ"ט בנובמבר 1947 – החלטת עצרת האו"ם, המסמך המקורי

החלטת עצרת האומות המאוחדות, 29 בנובמבר 1947

הקדמה
סיום המנדט, חלוקה ועצמאות
מעשי ההכנה לקראת העצמאות
האיחוד הכלכלי והמעבר
ההצטרפות לאומות המאוחדות

 

 

 

החלטת עצרת האומות המאוחדות, 29 בנובמבר 1947

הממשל העתיד של ארץ-ישראל
העצרת,

שנתכנסה למושב מיוחד, לפי בקשתה של מעצמת-המנדט, כדי להקים ועדה מיוחדת ( Special Committee) ולתת לה הוראות לעשות את ההכנות לדיון בשאלת הממשל העתיד של ארץ-ישראל במושב הרגיל השני; והקימה ועדה מיוחדת ונתנה לה הוראות לחקור את כל השאלות והעניינים הנוגעים לבעיית ארץ-ישראל, ולהכין הצעות לפתרון הבעיה; וקיבלה ובחנה את הדין-וחשבון של הוועדה המיוחדת (מיסמך 364 א), ובו מיספר המלצות שנתקבלו פה-אחד ותכנית חלוקה אגב איחוד כלכלי, שאושרה על-ידי רוב הוועדה המיוחדת – הרי היא סבורה, שהמצב בארץ-ישראל בזמן הזה יש בו כדי לפגוע ברווחה הכללית וביחסי הידידות שבין האומות; ונותנת דעתה על הצהרתה של מעצמת-המנדט, שהיא מתכוננת להשלים את יציאתה מארץ-ישראל עד יום 1 באוגוסט 1948; וממליצה לפני הממלכה המאוחדת, בתור מעצמת-המנדט על ארץ-ישראל, ולפני כל שאר החברים שלה ואמות המאוחדות לקבל ולבצע, בעניין הממשל העתיד של ארץ-ישראל, את תכנית החלוקה אגב איחוד כלכלי הניתנת להלן;

 

תכנית חלוקה אגב איחוד כלכלי

חלק 1: החוקה והממשל העתידים של ארץ-ישראל

א. סיום המנדט, חלוקה ועצמאות

1. המנדט על ארץ-ישראל יתם בהקדם האפשרי, ועל כל פנים לא יאוחר מיום 1 באוגוסט 1948.

2. החיילות של מעצמת-המנדט יוצאו בהדרגה מארץ-ישראל, באופן שתושלם הוצאתם בהקדם האפשרי, ועל כל פנים לא יאוחר מיום 1 באוגוסט 1948.

מעצמת-המנדט תודיע לוועדה, הרבה ככל האפשר קודם למעשה, את דעתה לסיים את המנדט ולפנות כל איזור ואיזור.

מעצמת-המנדט תתאמץ כמיטב יכולתה להבטיח, ששטח מסויים בתחום המדינה היהודית, ובכלל זה נמל-ים וסביבתו, שיש בהם כדי ספיקה לעליה ניכרת, יפונו בתאריך מוקדם ככל האפשר, ועל כל פנים לא יאוחר מיום 1 בפברואר 1948.

3. מדינות עצמאיות, יהודית וערבית, והמשטר הבינלאומי המיוחד לקריית ירושלים, המתואר בחלק 3 של תכניתזו, יקומו בארץ-ישראל שני חדשים לאחר שיושלם פינוי החיילות של מעצמת-המנדט, ועל כל פנים לא יאוחר מיום 1 באוקטובר 1948.

גבולותיהן של המדינה הערבית, המדינה היהודית וקריית ירושלים יהיו כמתואר בחלקים 2 ו- 3 להלן.

4. התקופה שבין קבלת העצרת את המלצתה בשאלת ארץ-ישראל לבין קביעת העצמאות של המדינות הערבית והיהודית תהיה תקופת-מעבר.

 

ב. מעשי ההכנה לקראת העצמאות

1. תוקם ועדה של חמישה נציגי מדיניות שהן חברות לאומות המאוחדות, נציג אחד לכל מדינה. המדינות-החברות המיוצגות בוועדה ייבחרו על-ידי העצרת מתוך תפיסת תחום נרחב ככל האפשר, מבחינה גיאוגראפית ושאר בחינות.

2. במידה שמעצמת-המנדט תוציא את חיילותיה, יימסר השלטון בארץ-ישראל בהדרגה לוועדה, והיא תפעל על-פי המלצות העצרת, בהדרכתה של מועצת-הבטחון.

מעצמת-המנדט תתאם במלוא מידת האפשרות את תכניות היציאה שלה אל תכניות הוועדה לקבל ולנהל את השלטון באזורים אשר פונו.

במילוי תפקידה זה האדמיניסטרטיבי תהיה הוועדה מוסמכת לתקן ת התקנות הנחוצות ולנקוט שאר דרכים, לפי הצורך.

מעצמת-המנדט לא תעשה כל פעולה כדי למנוע, לעכב או להשהות את ביצוע המעשים, שהמליצה עליהם העצרת, על-ידי הוועדה.

3. משתגיע הוועדה לארץ-ישראל, תפנה לעשות את הראוי לשם הצבת הגבולות של המדינות הערבית והיהודית וקריית ירושלים לפי הקווים הכלליים של המלצות העצרת בעניין חלוקת ארץ-ישראל. אף-על-פי-כן, יש לעשות שינויים בגבולות המתוארים בחלק 2 של תכנית זו, באופן שגבולות המדינות, בדרך כלל, לא יפלגו שטחי-כפרים אלא אם כן יהיה הכרח בדבר מפני טעמים דוחקים.

4. לאחר שתימלך הוועדה במפלגות הדימוקרטיות ושאר אירגונים ציבוריים של המדינות הערבית והיהודית, תבחר ותקים במהירות האפשרית מועצת-ממשלה זמנית )Provisional Council of Government(, בכל מדינה. פעולותיהן של מועצות-הממשלה הזמניות, הערבית והיהודית, ייעשו בהדרכתה הכללית של הוועדה.

אם עד יום 1 באפריל 1948 לא תוכל להיבחר מועצת-ממשלה זמנית לאחת משתי המדינות, או שתיבחר ולא תוכל למלא את תפקידיה, תודיע הוועדה על כך למועצת-הבטחון על כך למועצת-הבטחון, כדי לנקוט את הפעולה הראויה, לפי דעתה שלמועצת הבטחון, ביחס לאותה מדינה, ואף תודיע זאת למזכיר הכללי כדי שיודיע לחברי האומות המאוחדות.

5. במשך תקופת-המעבר תהיה למועצות-הממשלה הזמניות, הפועלות בפיקוח הוועדה, סמכות מלאה באזורים הנתונים לשלטונן, ובכלל זה הסמכות להסדרת ענייני העליה והקרקע – תוך כפיפות להוראות ההמלצות האלו.

6. מועצת-הממשלה הזמנית של כל מדינה, הפועלת בפיקוח הוועדה, תקבל מאת הוועדה בהדרגה את מלוא האחריות לשלטון באותה מדינה בתקופה שבין סיום המנדט לבין קביעת העצמאות של המדינות.

7. לאחר שיורכבו מועצות-הממשלה הזמניות של המדינות, הערבית והיהודית, תתן להן הוועדה הרואות, שיפנו להקים מוסדות-שלטון אדמינסטרטיביים, מרכזיים ומקומיים.

8. מועצות-הממשלה הזמנית של כל מדינה תגייס תוך זמן קצר ככל האפשר מיליציה מזויינת מבין תושבי אותה מדינה, במספר מספיק לקיים את הסדר בפנים המדינה ולמנוע התנגשויות בגבולות.

מיליציה מזויינת זו של כל מדינה תהיה כפופה, במה שנוגע לפעולותיה, לפיקודם של קצינים יהודיים או ערביים היושבים באותה מדינה, ואילו הפיקוח הכללי, המדיני והצבאי, ובכלל זה בחירת המיפקדה העליונה של המיליציה, יהיה בידי הוועדה.

9. מועצת-הממשלה הזמנית של כל מדינה תקיים, לא יאוחר משני חדשים לאחר הוצאת חיילותיה של מעצמת המנדט, בחירות לאסיפה המכוננת, שייערכו לפי קווים דימוקרטיים. תקנות הבחירות לכל מדינה יותקנו על-ידי מועצת-הממשלה הזמנית ויאושרו על-ידי הוועדה. כשרים יהיו להשתתף בבחירות אלה בכל מדינה בני אדם בגיל שלמעלה משמונה-עשרה שנה, שהם (א) אזרחי ארץ-ישראל היושבים באותה מדינה, או (ב) ערבים ויהודים היושבים במדינה אף-על-פי שאינם אזרחי ארץ-ישראל, אשר לפני ההצבעה ימסרו מודעה בחתימת ידם, שיש בדעתם להיות אזרחים של אותה מדינה.

ערבים ויהודים היושבים בקריית ירושלים, שימסרו מודעה בחתימת ידם, שיש בדעתם להיות לאזרחים הערבים – של המדינה הערבית, והיהודים – של המדינה היהודית, יהיו זכאים להצביע אלה במדינה הערבית ואלה במדינה היהודית.

נשים יהיו זכאיות לבחור ולהיבחר לאסיפות המכוננות.

במשך תקופת-המעבר לא יותר לשום יהודי לקבוע את מקום-מושבו בשטח המדינה הערבית המוצעת, וכן לא יותר לשום ערבי לקבוע את מקום-מושבו בשטח המדינה היהודית המוצעת, – אלא אם כן על-פי הסכמה מיוחדת מאת הוועדה.

10. האסיפה המכוננת של כל מדינה תתקין חוקה דימוקרטית למדינתה ותבחר ממשלה זמנית, שתיקח את מקומה שלמועצת-הממשלה הזמנית שנתמנתה על-ידי הוועדה.

בחוקותיהן של המדינות יבואו הפרקים 1 ו- 2 של ההצהרה הניתנת בקטע ג' להלן, והן יכילו, בתוך שאר הדברים, הוראות בדבר:

א) ייסודם של גוף מחוקק לכל מדינה, שיהא נבחר בבחירות כלליות וחשאיות על דרך הייצוג היחסי, ושל גוף מוציא-לפועל, שיהא אחראי לפני הגוף המחוקק.

ב) יישובם של כל הסכסוכים הבינלאומיים, שתהיה המדינה מעורבת בהם, בדרכי שלום, באופן שהשלום והבטחון הבינלאומיים והצדק לא יבואו לדי סכנה.

ג) קבלת התחייבות על-ידי המדינה להימנע ביחסיה הבינלאומיים מלאיים או להשתמש בכוח-הזרוע נגד שלימות הטריטוריאלית או עצמאותה המדינית של כל מדינה או בכל אופן אחר שאינו מתאחה עם מטרותיהן של האומות המאוחדות.

ד) ערבות של זכויות שוות לכל אדם בלא הפלייה בעניינים אזרחיים, מדיניים, כלכליים ודתיים ולהנאה מזכויות-האדם ומהחירויות העיקריות, ובכללן חופש הדת, הלשון, הדיבור והפירסום, החינוך, ההתכנסות וההתאגדות.

ה) שמירת חופש המעבר והביקור בכל אחת משתי המדינות לכל התושבים והאזרחים של המדינה האחרת בארץ-ישראל ושל קריית ירושלים, תוך כפיפות לשיקולים שבבטחון הלאומי; ואולם ישיבת-קבע תהיה בסמכותה של כל מדינה ומדינה בגבולותיה.

11. הוועדה תמנה ועדת-הכנה כלכלית (Preparotory Economic Commission) בת שלושה חברים, שתעשה את כל הסידורים האפשריים לתכלית השיתו, הכלכלי, כדי להקים בהקדם האפשרי את האיחוד הכלכלי ואת המועצה הכלכלית המשותפת ( Joint Economic Board), כפי שנאמר בקטע ד' להלן.

12. במשך התקופה שבין קבלת העצרת את המלצותיה בשאלת ארץ-ישראל לבין סיום המנדט תוסיף מעצמת-המנדט בארץ-ישראל לשאת במלוא אחריות השלטון בשטחים שלא הוציאה את חיילותיה מתוכם. הוועדה תסייע בידי מעצמת-המנדט במילוי תפקידיה אליה. וכן תשתף עצמה מעצמת-המנדט עם הוועדה במילוי תפקידיה שלה.

13. כדי להבטיח את הרציפות בקיום שירותי השלטון, וכדי שעם יציאת חיילותיה של מעצמת-המנדט יימצא כלה שלטון בידי מועצות-הממשלה הזמניות והמועצה הכלכלית המשותפת, הפועלות בפיקוח הוועדה, כל אחת בתחום סמכותה, תעביר מעצמת-המנדט לידי הוועדה בהדרגה את האחריות לכל תפקידי השלטון, ובכלל זה תפקיד קיום החוק והסדר באזורים שהוצאו מהם חיילותיה של מעצמת המנדט.

14. הוועדה תכלכל את פעולותיה על-פי המלצות העצרת ועל-פי ההוראות שמועצת-הבטחון תמצא לנחוץ להורותה.

המעשים שתעשה הוועדה בתחום המלצותיה של העצרת, יקבלו תוקף מיד, אלא אם כן קיבלה הוועדה קודם לכן הוראות מנוגדות מאת מועצת-הבטחון.

הוועדה תגיש למועצת הבטחון במחזור קבוע דינים-וחשבונות על התקדמות עבודתה, מדי חודש בחודשו או לעתים תכופות יותר, אם יהיה הדבר רצוי.

15. הוועדה תגיש את הדין-וחשבון הסופי שלה למושב הרגיל הבא של העצרת ולמועצת-הבטחון בזמן אחד.

 

ד. האיחוד הכלכלי והמעבר

מועצת-הממשלה הזמנית של כל מדינה תתקשר בכתב-התייחבות בעניין האיחוד הכלכלי והמעבר. כתב-ההתחייבות ינוסח על-ידי הוועדה שנקבעה בקטע ב', סעיף 1, והיא תסתייע בה במלוא מידת האפשרות בעצתם ובשיתופם של אירגונים וגופים מייצגים של כל אחת מהמדינות המוצעות. הוא יכיל הוראות לקביעת האיחוד הכלכלי של ארץ-ישראל ולהסדרם של שאר עניינים שבתועלת משותפת. אם מועצות-הממשלה הזמניות לא תתקשרנה בכתב-ההתחייבות עד 1 באפריל 1948, תתן הוועדה עצמה תוקף לכתב-ההתחייבות.

 

האיחוד הכלכלי של ארץ-ישראל

1. מטרות האיחוד הכלכלי של ארץ-ישראל יהיו:

2. ברית מכס;

3. שיטת-מטבע משותפת הקובעת שער-חליפין אחד ויחיד למטבע זרה;

4. הנהלתם של מסילות-הברזל, הכבישים שבין מדינה למדינה ושירותיה דואר, הטלפון והטלגראף, וגם של הנמלים ונמלי-האוויר הקשורים במסחר ובעסקים בינלאומיים -בדרך התועלת המשותפת וללא הפלייה.

5. פיתוח כלכלי משותף, ביחוד בענייני השקאה, הכשרת קרקע ושמירתה; .

6. גישה ללא הפלייה לאספקת המים והכוח בשביל שתי המדינות וקריית ירושלים.

7. תוקם מועצה כלכלית משותפת, שתהא מורכבת שלושה שלושה נציגים של כל אחת משתי המדינות ושלושה חברים זרים שיתמנו על-ידי המועצה הכלכלית והסוציאלית של האומות המאוחדות. החברים הזרים יתמנו בתחילה לתקופה של שלוש שנים; הם ישמשו בתפקידם כיחידים ולא כנציגי מדינות.

8. תפקידי המועצה הכלכלית המשותפת יהיו לעשות, היא בעצמה או על-ידי שליחים, את המעשים הדרושים להשגת מטרות האיחוד הכלכלי. יהיו לה כל סמכויות האירגון וההנהלה הנחוצים למילוי תפקידיה אלה.

9 המדינות יתחייבו להוציא לפועל את החלטות המועצה הכלכלית המשותפת. החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות.

 

ה. ההצטרפות לאומות המאוחדות

משתבוא עצמאות המדינה הערבית או המדינה היהודית, כפי שנאמר בתכנית זו, לכלל קיום, ומשתחתום אותה מדינה על ההצהרה וכתב-ההתחייבות, כפי שנקבעו בתכנית זו, ידונו בעין יפה בבקשתה של אותה מדינה לקבלה כחברה לאומות המאוחדות, בהתאם לסעיף 4 של מגילת האומות המאוחדות.