Chapter_Header_05

דוד והפלשתים בימי מלכותו

 

לאחר נצחון הפלשתים בקרב הר הגלבוע, חזר דוד לנחלת יהודה והוכר כמלך בחברון. אין כל
ידיעות על עימותים בין ישראל לפלשתים במשך ימי המלחמה בין דוד ליורשי שאול, אך
סביר להניח כי הפלשתים המשיכו לראות בדוד בן חסותם. רק לאחר סיום המלחמה, המלכת
דוד על כל ישראל וכיבוש ירושלים שהפכה לבירתו, הבחינו הפלשתים בסכנה. הם תקפו
פעמיים בעמק רפאים מדרום לירושלים, אליו הגיעו כוחותיהם בודאי דרך נחל שורק. אך דוד
הצליח להדוף אותם ואף לנצל את את הצלחתו כדי להניס את הפלשתים עד איזור גזר.

 

 

   

מלחמת דוד בפלשתים

 

אין לנו ידיעות מפורטות בקשר להמשך המלחמה של דוד נגד הפלשתים, אלא רק סיכום
הנוקט לשון “הכנעה” (שמואל ב’ ח’ 1). אותו הפסוק מכיל גם איזכור סתום של “מתג האמה”
שלקח דוד מיד הפלשתים. למרות ההצעות הרבות לפירוש מילים אלה, אין לדעת אם מדובר
בחפץ פולחני כלשהו או סמל שלטוני. נוסף על כך, במקום המקביל בדברי הימים א’ י”ח:,
כתוב “גת ובנותיה”. מצד אחד גירסה זו הינה מובנת יותר. מצד שני ידוע כי אכיש המשיך
לשלוט בגת גם בימי שלמה (מלכים א’ ב’39:). על כן, גם ההבהרה הזו אינה פותרת לנו את
בעיית הקריאה הסתומה בשמואל ב’. מכל מקום, נראה כי דוד לא סיפח את פלשת לממלכתו
אלא הטיל מס על האיזור בלבד.

 

אך הפלשתים המשיכו להיות גורם צבאי חשוב בימי דוד באופן שונה לחלוטין. כמה כתובים
מזכירים יחידות מובחרות בשם “הכרתי והפלתי“. מסתבר שכפי שדוד שירת אצל אכיש כשכיר
חרב, כך עשו חבורות פלשתיות אצל מלך יהודה אחרי ביסוס שלטונו במרחב. נוסף לקבוצה
זו, מוזכרים גם גיתיים ואף אתי הגתי בתוך צבא המלך. כל אלה הפגינו נאמנות אישית
למלך גם בימי השפל של מרד אבשלום.

 

מכמש

עיר בנחלת שבט בנימין; היה בו מחנה (“מצב”) פלשתי חשוב בימי השלטון הפלשתי בהר המרכזי; מזהים את מכמש עם תל אל-ח’רה אל-פוקה, צפונית לכפר הערבי מוח’מאס, כ- 7 ק”מ דרומית-מזרחית מרמאללה.

גבע

עיר בנחלת שבט בנימין; מזוהה כעיירה הערבית ג’בע, הנמצאת כ- 10 ק”מ צפונית מירושלים, מזרחית לדרך הראשית.

בית שמש

עיר בנחלת שבט דן בנחל שורק; מזוהה כתל רומילה ליד ח’רבת עין שמס, סמוכה לבית שמש המודרנית.

עקרון

לאחר שנים של דיון בקשר למיקומה, זוהתה עקרון לאחרונה בוודאות כתל מקנה בצפון שפלת יהודה, ליד קיבוץ רבדים; כמזרחית ביותר בין ערי פלשת, עקרון היתה זירה חשובה במאבק בין הפלשתים לבין עם ישראל, החל מתקופת השופטים.

גת

העיר הפלשתית הראשית היחידה שלא זוהתה עד כה בוודאות; לדעת רוב החוקרים, היא נמצאת בתל צפית בדרום שפלת יהודה; כנראה היתה העיר הפלשתית המובילה בימי הממלכה המאוחדת, אך ירדה ממעמד זה מן המאה התשיעית לפנה”ס.

אשדוד

הצפונית בין ערי הנמל הפלשתיות, היה בה מקדש חשוב לאל דגון; בחפירות שנערכו בתל אשדוד, הנמצא כ- 5 ק”מ דרומית לעיר המודרנית, נתגלה סוג קדום של כלי חרס פלשתיים.

אפק

שם של כמה ערים המוזכרות במקרא, ליד מקורות מים; העיר החשובה בין אלה נמצאת ליד מקורות נהר הירקון, בתל אנטיפטריס; שימשה מרכז שלטוני של המצרים לפני שסופחה על ידי הפלשתים במאה האחת-עשרה לפנה”ס.