לקט פירושים לסיפור מערכת מכמש

רסיאל, מ. שמואל א’, עולם התנ”ך, ע’ 118-119

“תיאור היקף צבאו של שאול ומקום היערכותו מעורר כמה שאלות: מפני מה צמצם שאול את חילו? מפני מה קבע את מקום המחנות בהר אפרים? תופעות אלה מעלות את ההשערה, כי שאול לא היה מלך בן-חורין, העושה בממלכתו את אשר יחפץ, אלא וסל של הפלשתים המולך מטעמם ובאישורם.”

“בנוסח המסורה מצויה הגרסה: ‘ויך יונתן את נציב פלשתים אשר בגבע’. בתרגום יונתן, וכך משתמע גם מתרגום השבעים, הגרסה כאן ‘בגבעה’. לפי כך סברו חלק מן החוקרים כי הנציב ישב בגבעת בנימין. אולם נראה שיש להעדיף את נוסח המסורה.”

אהרוני, י. אטלס כרטא לתקופת המקרא, ע’ 60

“כדי להבין את מהלכה של מלחמת שאול הראשונה בפלשתים, עלינו להבחין בין הגבעה לגבע, שני מקומות בבנימין, ששמותיהם דומים מאד: הגבעה, היא גבעת בנימין או גבעת שאול, סמוכה לירושלים, ובמרחק 5 ק”מ צפונית-מערבית ממנה שכנה גבע, היום גבע אף היא אחת מערי בנימין. שמותיהם נתערבבו בסיפור המלחמה בגלל דמיונם, אבל קל להבחין ביניהן לפי העניין. נציב פלשתים ישב בגבעה (ולא בגבע, כפי שכתוב בשמ”א יג 3), ושאול חנה עם צבאו לפני המערכה בגבע, שמעברו הדרומי של ואדי סויניט העמוק, מול מכמש (ולא בגבעה, כפי שכתוב בשמ”א יד 2). כאן הגיעה לאוזניו המולת הבהלה במחנה הפלשתי.”

זינגר, א. “מצרים כנענים ופלשתים”, מתוך: מנוודות למלוכה, ע’ 338

“אחד ממרכזי הממשל הפלשתיים היה בגבעת-בנימין, לימים גבעת-שאול, אותה נהוג לזהות עם תל אל-פול…התבונה האסטרטגית שבבחירת גבעת-בנימין כמרכז שלטוני פלשתי, בולטת לעין ומזכירה לא מעט את בחירתו של דוד בירושלים הסמוכה כבירתו. גבעת-בנימין שכנה בין שלוש חטיבות אתניות-מדיניות: ערי הגבעונים ממערב, ירושלים היבוסית מדרום, ובנימין הישראלית מצפון וממזרח… בגבעה, שהיתה מרכז מימשל הפלשתי הראשי בהר, חי ועלה למנהיגות שאול. אם נוסיף לכך את העובדה, שבעת ההכנות למרד שפלשתים התארגנה היחידה שברשותו של יונתן בגבעת-בנימין (שמואל א, יג ב) , ‘מתחת לאפם’ של הפלשתים, אין מנוס מן המסקנה, שאלו אחרונים לא הסתייגו כלל מראשית פעילותו של שאול, אשר כוונה נגד העמונים. הם עמדו על טעותם רק אחרי המלכת שאול ופרוץ המרד, שאילצם לסגת למכמש (שם יג ז); אך לא השכילו להפיק את לקח טעותם ואיפשרו גם לדוד לבסס את כוחו בחברון, פני שעמדו על כוונותיו האמיתיות.”