קרב הר הגלבוע – שמואל א’ כ”ח-כ”ט; ל”א
ספר שמואל א פרק כח
(א) ויהי בימים ההם ויקבצו פלשתים את מחניהם לצבא להלחם בישראל ויאמר אכיש אל דוד ידע תדע כי אתי תצא במחנה אתה ואנשיך:
(ב) ויאמר דוד אל אכיש לכן אתה תדע את אשר יעשה עבדך ויאמר אכיש אל דוד לכן שמר לראשי אשימך כל הימים:
(ג) ושמואל מת ויספדו לו כל ישראל ויקברהו ברמה ובעירו ושאול הסיר האבות ואת הידענים מהארץ:
(ד) ויקבצו פלשתים ויבאו ויחנו בשונם ויקבץ שאול את כל ישראל ויחנו בגלבוע:
(ה) וירא שאול את מחנה פלשתים וירא ויחרד לבו מאד:
(ו) וישאל שאול בה’ ולא ענהו ה’ גם בחלמות גם באורים גם בנביאם:
ספר שמואל א פרק כט
(א) ויקבצו פלשתים את כל מחניהם אפקה וישראל חנים בעין אשר ביזרעאל:
(ב) וסרני פלשתים עברים למאות ולאלפים ודוד ואנשיו עברים באחרנה עם אכיש:
(ג) ויאמרו שרי פלשתים מה העברים האלה ויאמר אכיש אל שרי פלשתים הלוא זה דוד עבד שאול מלך ישראל אשר היה אתי זה ימים או זה שנים ולא מצאתי בו מאומה מיום נפלו עד היום הזה:
(ד) ויקצפו עליו שרי פלשתים ויאמרו לו שרי פלשתים השב את האיש וישב אל מקומו אשר הפקדתו שם ולא ירד עמנו במלחמה ולא יהיה לנו לשטן במלחמה ובמה יתרצה זה אל אדניו הלוא בראשי האנשים ההם:
(ה) הלוא זה דוד אשר יענו לו במחלות לאמר הכה שאול באלפו ודוד ברבבתו: (ברבבתיו)
(ו) ויקרא אכיש אל דוד ויאמר אליו חי ה’ כי ישר אתה וטוב בעיני צאתך ובאך אתי במחנה כי לא מצאתי בך רעה מיום באך אלי עד היום הזה ובעיני הסרנים לא טוב אתה:
(ז) ועתה שוב ולך בשלום ולא תעשה רע בעיני סרני פלשתים:
(ח) ויאמר דוד אל אכיש כי מה עשיתי ומה מצאת בעבדך מיום אשר הייתי לפניך עד היום הזה כי לא אבוא ונלחמתי באיבי אדני המלך:
(ט) ויען אכיש ויאמר אל דוד ידעתי כי טוב אתה בעיני כמלאך אלהים אך שרי פלשתים אמרו לא יעלה עמנו במלחמה:
(י) ועתה השכם בבקר ועבדי אדניך אשר באו אתך והשכמתם בבקר ואור לכם ולכו:
(יא) וישכם דוד הוא ואנשיו ללכת בבקר לשוב אל ארץ פלשתים ופלשתים עלו יזרעאל:
ספר שמואל א פרק לא
(א) ופלשתים נלחמים בישראל וינסו אנשי ישראל מפני פלשתים ויפלו חללים בהר הגלבע:
(ב) וידבקו פלשתים את שאול ואת בניו ויכו פלשתים את יהונתן ואת אבינדב ואת מלכי שוע בני שאול:
(ג) ותכבד המלחמה אל שאול וימצאהו המורים אנשים בקשת ויחל מאד מהמורים:
(ד) ויאמר שאול לנשא כליו שלף חרבך ודקרני בה פן יבואו הערלים האלה ודקרני והתעללו בי ולא אבה נשא כליו כי ירא מאד ויקח שאול את החרב ויפל עליה:
(ה) וירא נשא כליו כי מת שאול ויפל גם הוא על חרבו וימת עמו:
(ו) וימת שאול ושלשת בניו ונשא כליו גם כל אנשיו ביום ההוא יחדו:
(ז) ויראו אנשי ישראל אשר בעבר העמק ואשר בעבר הירדן כי נסו אנשי ישראל וכי מתו שאול ובניו ויעזבו את הערים וינסו ויבאו פלשתים וישבו בהן:
(ח) ויהי ממחרת ויבאו פלשתים לפשט את החללים וימצאו את שאול ואת שלשת בניו נפלים בהר הגלבע:
(ט) ויכרתו את ראשו ויפשטו את כליו וישלחו בארץ פלשתים סביב לבשר בית עצביהם ואת העם:
(י) וישמו את כליו בית עשתרות ואת גויתו תקעו בחומת בית שן:
(יא) וישמעו אליו ישבי יביש גלעד את אשר עשו פלשתים לשאול:
(יב) ויקומו כל איש חיל וילכו כל הלילה ויקחו את גוית שאול ואת גוית בניו מחומת בית שן ויבאו יבשה וישרפו אתם שם:
(יג) ויקחו את עצמתיהם ויקברו תחת האשל ביבשה ויצמו שבעת ימים:
