בשנות המלחמה הראשונות גויסו רוב המתנדבים היהודים מארץ-ישראל ל"חיל התובלה המלכותי" והביאו ציוד ואספקה לצבא לכל פינות המדבר המערבי. יחידות התובלה הראשונות היו מעורבות – בריטים ויהודים, ובמידה שהוכשרו החיילים היהודים לתפקידיהם הוצאו ממנה החיילים הבריטים.

בפברואר 1941 הוקמו שתי יחידות הנהגים העבריות החמישית (M.T.5) והשישית (M.T.6).
שתיהן מילאו תפקיד נכבד בעת הנסיגה הראשונה של צבא בעלות הברית מלוב, ואחת מהן (החמישית) נשארה בטוברוק הנצורה. הפלוגה השישית הפכה עם הזמן לפלוגה 462, וחלק ממנה, שחנה במדבר המערבי וכלל את הוותיקים שבחבורה, הפך לפלוגה 179. אנשיה זכו לכינוי "חולדות המדבר" על שירותם הארוך באזור המדבר המערבי. עוד בחודש אוגוסט 1941 נתמנו ביחידה זו קצינים וסמלים עברים.
פלוגה 462 היתה היחידה שהובילה את החיילים האוסטרליים מסוריה בעת המשבר באזור אל-עלמיין. פלוגה זו הוכתה מכה קשה בקיץ 1943 לאחר שכ- 140 מאנשיה טבעו בעת מעבר בים למלטה, אבל לאחר שקיבלה תגבורת מתאימה, התאוששה.
שלהי קיץ 1941 הוקמה יחידת ספקי-המים העברית הראשונה (פלוגה 148). פלוגה נוספת הוקמה שנה לאחר מכן (פלוגה 405). פלוגה זו, וכן פלוגת התובלה 650, גויסו בעצם ההתקפה הגדולה והמכרעת באל-עלמיין. הן קיבלו אימון שטחי בתרגילי צבא ובנהגות והשתלמו תוך-כדי עבודתם בחזית.
בתנאי מלחמת המדבר מילאו פלוגות התובלה וספקי-המים תפקיד ראשון במעלה. "המים יקרים כמעט כמו דלק – כתב אחד הנהגים – המנה ליום לאיש – ליטר – זו ניתנה לשתייה, לרחצה ולגילוח. ליטר נוסף על כל איש לצורכי המטבח. כוס תה מלאה לארוחה אין להשיג".

בימי אל-עלמיין מלאו יחידות התובלה תפקיד חיוני ביותר. "לאורך כל 1500 המילין מאל-עלמיין ועד לטריפולי – כתב אחד החיילים – היתה מלחמה מיוחדת במינה, מלחמת האספקה. רק בשאלה אחת תלוי היה הניצחון, אם האספקה – הנשק, הבנזין והמזון – תגיע בעוד מועד". בהודעתו האישית של המרשל מונטגומרי ביום היכנסו לטריפולי בינואר 1943 אמר בין השאר: "אני רוצה להזכיר במיוחד את העבודה שנעשתה על-ידי הנהגים של R.A.S.C. אנשים אלה נוהגים במרחקים גדולים ביום ובלילה, יום אחרי יום, ותמיד מביאים הם לנו את אספקתנו".
החיילים הארץ-ישראליים הראשונים שעלו על אדמת איטליה בספטמבר 1943 היו אנשי פלוגת הנהגים 462. אחריהם הגיעו יחידות יהודיות נוספות, נהגים, מהנדסים מלכותיים ואחרים.
"בכל הדרכים – סיפר אחד החיילים – ובפינות הנידחות מופיעה מכונית עם מגן הדוד. – – – ההרגשה, שדווקא כאן על אדמת איטליה, בהקדמות לקראת רומא, ניתן לנו, ליחידות יהודיות רבות, להשתתף השתתפות פעילה יותר, דובבה את הלב".
מקור: קיצור תולדות ההגנה, ההוצ"ל מש"הבט, עמ' 359-360