Inside_Title_01

R.a.s.c (תובלה ואספקה)

בשנות המלחמה הראשונות גויסו רוב המתנדבים היהודים מארץ-ישראל ל"חיל התובלה המלכותי" והביאו ציוד ואספקה לצבא לכל פינות המדבר המערבי. יחידות התובלה הראשונות היו מעורבות – בריטים ויהודים, ובמידה שהוכשרו החיילים היהודים לתפקידיהם הוצאו ממנה החיילים הבריטים.

 

מצעד מתגייסים לשורות הצבא הבריטי ברחובות תל-אביב

בפברואר 1941 הוקמו שתי יחידות הנהגים העבריות החמישית (M.T.5) והשישית (M.T.6).

שתיהן מילאו תפקיד נכבד בעת הנסיגה הראשונה של צבא בעלות הברית מלוב, ואחת מהן (החמישית) נשארה בטוברוק הנצורה. הפלוגה השישית הפכה עם הזמן לפלוגה 462, וחלק ממנה, שחנה במדבר המערבי וכלל את הוותיקים שבחבורה, הפך לפלוגה 179. אנשיה זכו לכינוי "חולדות המדבר" על שירותם הארוך באזור המדבר המערבי. עוד בחודש אוגוסט 1941 נתמנו ביחידה זו קצינים וסמלים עברים.

פלוגה 462 היתה היחידה שהובילה את החיילים האוסטרליים מסוריה בעת המשבר באזור אל-עלמיין. פלוגה זו הוכתה מכה קשה בקיץ 1943 לאחר שכ- 140 מאנשיה טבעו בעת מעבר בים למלטה, אבל לאחר שקיבלה תגבורת מתאימה, התאוששה.

שלהי קיץ 1941 הוקמה יחידת ספקי-המים העברית הראשונה (פלוגה 148). פלוגה נוספת הוקמה שנה לאחר מכן (פלוגה 405). פלוגה זו, וכן פלוגת התובלה 650, גויסו בעצם ההתקפה הגדולה והמכרעת באל-עלמיין. הן קיבלו אימון שטחי בתרגילי צבא ובנהגות והשתלמו תוך-כדי עבודתם בחזית.

בתנאי מלחמת המדבר מילאו פלוגות התובלה וספקי-המים תפקיד ראשון במעלה. "המים יקרים כמעט כמו דלק – כתב אחד הנהגים – המנה ליום לאיש – ליטר – זו ניתנה לשתייה, לרחצה ולגילוח. ליטר נוסף על כל איש לצורכי המטבח. כוס תה מלאה לארוחה אין להשיג".

 

הפלוגה העברית מס' 5 של ספקי המים מרכיבה רשתות הסוואה במדבר המערבי

בימי אל-עלמיין מלאו יחידות התובלה תפקיד חיוני ביותר. "לאורך כל 1500 המילין מאל-עלמיין ועד לטריפולי – כתב אחד החיילים – היתה מלחמה מיוחדת במינה, מלחמת האספקה. רק בשאלה אחת תלוי היה הניצחון, אם האספקה – הנשק, הבנזין והמזון – תגיע בעוד מועד". בהודעתו האישית של המרשל מונטגומרי ביום היכנסו לטריפולי בינואר 1943 אמר בין השאר: "אני רוצה להזכיר במיוחד את העבודה שנעשתה על-ידי הנהגים של R.A.S.C. אנשים אלה נוהגים במרחקים גדולים ביום ובלילה, יום אחרי יום, ותמיד מביאים הם לנו את אספקתנו".

החיילים הארץ-ישראליים הראשונים שעלו על אדמת איטליה בספטמבר 1943 היו אנשי פלוגת הנהגים 462. אחריהם הגיעו יחידות יהודיות נוספות, נהגים, מהנדסים מלכותיים ואחרים.

"בכל הדרכים – סיפר אחד החיילים – ובפינות הנידחות מופיעה מכונית עם מגן הדוד. – – – ההרגשה, שדווקא כאן על אדמת איטליה, בהקדמות לקראת רומא, ניתן לנו, ליחידות יהודיות רבות, להשתתף השתתפות פעילה יותר, דובבה את הלב".

 

מקור: קיצור תולדות ההגנה, ההוצ"ל מש"הבט, עמ' 359-360

"ועד ההצלה"

הוקם בראשית 1942 על ידי הנהלת הסוכנות היהודית והועד הלאומי, והיה מורכב מנציגי תנועות שונות ומפלגות. עיקר פעולתו היתה במציאת קשר למנהיגים יהודים וסיוע בהברחת יהודים מארצות כבושות על-ידי הגרמנים לארצות בהן לא נשקפת להם סכנת השמדה.

המוסד לעליה ב'

בשנת 1938 הוקם "המוסד לעליה ב'", הגוף שביצע פעולות הצלה מאורגנות, ובראשו שאול אביגור, חבר המפקדה הארצית של ההגנה. חלק ממנהיגי התנועה הציונית חששו, כי עקיפת חוקי העלייה עלולה להזיק גם לעלייה הליגאלית ולהחריף את היחסים עם הבריטים. ביטוי לחששות אלה ניתן בוויכוח בשאלת העלייה בקונגרס הציוני הכ"א. רבים הצדיקו את הבאת העולים בכל דרך אפשרית גם בניגוד לחוקי "הספר הלבן". ברל כצנלסון , בנאומו בקונגרס בעניין זה, אמר: …"איזו הגירה מעולם היא כשרה וחוקית, אם עלייה זו אינה חוקית?

ואיזה חוקים בעולם הם חוקיים, אם זכות חיים ליהודי היא בלתי חוקית? העליה הבלתי חוקית יש לה תפקיד מיוחד במלחמתנו…וכשאני שואל את עצמי: מיהו בימינו אלה הנושא הטבעי – בגזרות גורלו – של מלחמת ישראל על קיומו? הריני משיב לעצמי: על פני הימים נטושים נושאי הדגל של צרת היהודים. הללו לא יתנו לשערי הארץ שייסגרו… הפליט היהודי יוצר בראש המערכה, וכולנו חייבים לצאת בצבאותיו"… לפי תפיסה זו הפכו ההעפלה ותנופת ההתיישבות המוגברת למטרת המערכה הציונית ואמצעי עיקרי למאבקה!

דין וחשבון של הנהלת הסוכנות לקונגרס הכ"ב על ההעפלה בשנות המלחמה, תש"ז 1946

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

גילוי דעת הסוכנות היהודית על גירוש מעפילי "אטלנטיק", דצמבר 1940

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

העפלה יבשתית

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

תיכנון ההתישבות היהודית מבחינת שיקולי הבטחון, אוגוסט 1943

פרק מתוך הספר "התנועה הלאומית היהודית והקמת מדינת ישראל" 

1 /אח/02 10.8.1943 -1544-

 

ר.מ.א (ראש המטה הארצי)

 

ההנהלה 

 

תיכון-ההתישבות מבחינת ההגנה

 

לפני זמן מה נעשתה במוסדנו עבודת-מחקר על הנושא: "הגורם ההגנתי בתיכון ההתיישבות העברית". לסיכומים של המחקר, המועברים אליכם ר"ב, הנני לצרף להלן אי-אלה הערות ובאורים.

 

  1. ההכרה, כי תפקיד-ההתיישבות ותפקיד-ההגנה בתהליך הכיבוש הציוני של הארץ משולבים זה אל זה ולא במעט אף תלויים זה בזה, נשתרשה אצלנו בחזרת מושכל ראשון – ואף-על-פי-כן אין עדיין קיימת שיטת-שיתוף קבועה, תקינה ומקיפה בשטח התיכון והבצוע בין שני מכשירי-הגשמה אלה. והקשר ביניהם הנו עד היום הזה רופף וארעי. אולם אם מצב זה יכל להסבל עד כה, אין בשום פנים להשלים עם המשכתו בתקופת-ההכרעה הממשמשת ובאה, כאשר תתרחב ותתגבר ללא ספק השפעת-הגומלין בין ההתיישבות וההגנה.

מחד-גיסא יהא זה מחובתו של ארגון-ה"הגנה" להבטיח כל עליה חדשה על הקרקע, להגן על ישובים מרוחקים, מבודדים ונחשלים, ואחרון אחרון – לפלס את הדרך להתיישבות רבתי, לשבור התנגדות שתתגלה בדרך זו, לתחום אדמות-בור ולמסור אותן לידי מתיישבים; מן הצורך הוא, איפוא, שתהיינה נהירות למוסדות-הביטחון כל תכניות הרכישה וההתיישבות למען תאם אתן את התכניות ההגנתיות ולמען הכן יחידות לקראת פעולות הצפויות בשטח זה. ומאידך – אסור לה, למדיניות הקרקעית וההתיישבותית שלנו, להתעלם מהגורם ההגנתי בקביעת תכניותיה ובביצוען; ההתיישבות הציונית אינה מטרה בפני עצמה בלבד, היא גם אמצעי לכיבוש מדיני של הארץ, ולכן היא חייבת לחתור בעת ובעונה אחת להקמת ישובים עבריים הן בתוך המרכזים הפוליטיים והכלכליים של הארץ, בקרבתם או מסביבם, והן באותן הנקודות העלולות לשמש משלטים טופוגרפיים ועמדות-מפתח מבחינת השליטה הצבאית על הארץ והיכולת של הגנה יעילה עליה, ולו גם חשיבותן הכלכלית היתה פחותה, שכן הכיבוש הציוני של הארץ לא יהיה שלם ויציב, אלא אם כן תפעם את מדיניותנו ההתישבותית בד בבד עם השאיפה קליטת-עליה ולהרחבת הישוב העברי בכפר ובעיר, גם הדאגה, להבטיח להגנתנו את המרכזים האסטרטגיים-טקטיים של הארץ. וזה בעצם הכוונה של המחקר הנמסר לידיכם: להצביע על כווני-ההרחבה של ההתיישבות מנקודת-ראות ההגנה והשליטה על הארץ במובן הצבאי. מחקר זה מתעלם, כמובן, לחלוטין מחוק-הקרקע )1940(. וכן מהבעלות הנוכחית על האדמה, באשר כל תיכון ציוני משתת על ההנחה של בטול ההגבלות הללו, ובאשר תעודתו היחידה של מחקר זה היא רק לכוון את התיכון ההתיישבותי ולהקנות לו מגמה הגנתית, ולא להוות את התכנית גופא הקובעת הלכה למעשה.

 

  1. הנני חוזר ומדגיש, כי המחקר המועבר לידיכם אינו תוכנית על התיישבות, אלא ניתוח של גורם אחד בלבד – הגורם ההגנתי – בתיכון ההתיישבותי. כוונתנו היא, שתובטח לגורם זה השפעה מתאימה על מדיניותנו הקרקעית וההתיישבותית בצדם של שאר הגורמים הנוגעים בדבר. בטוחני, כי ההנהלה תמצא ותקבע לשם כך את המסגרת הארגונית הנאותה.

  

מאמץ המלחמה הסודי של היישוב, דו"ח הסוכנות היהודית, אוגוסט 1945

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

יצחק שדה, תכנית הצפון, 1940

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

דוד הכהן, הנחת היסוד לשיתוף פעולה

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

מכתב וייצמן אל גריג, 28 במרס 1944

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

הישוב על משמרת משולשת

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.