Inside_Title_01

נשים A.t.s, W.a.a.f

פרק מיוחד, שהכניס גוון בולט משלו לתנועת הצבא העברי, היה התנדבותן של בנות ארץ-ישראל ל"חיל העזר לנשים" (A.T.S).

 

התביעה לאפשר לבנות היישוב להשתתף באורח פעיל במלחמה בנאצים באה מטעם חוגי הנשים המאורגנים. תביעה זו עוררה התנגדות ניכרת. בראש וראשונה התנגדו לכך החרדים ועדות המזרח. אולם גם מחוץ לחוגים אלה נמצאו עוררים על הצורך בגיוס לחיל-הנשים. היו שטענו, כי המחסור בידיים עובדות בחקלאות ובתעשייה אינו מצדיק גיוס זה. הנשים יכולות למלא חובתן מאמץ המלחמה בעבודה במשק ולשחרר על-ידי כך גברים לצבא. הרבה השפיעה הטענה כי הופעתן של אלפי בחורות יהודיות בנות אירופה בין מאות אלפי חיילים שאינם יהודים עלולה להביא להוצאת שם רע ולגרום תקלות רבות. אולם למול נימוקים אלה עמד רצון הנשים העבריות לתרום למלחמה באויב.

 

מיה מר – נהגת, במחנה האימונים דיר סניד

ההתנדבות ל"חיל העזר לנשים" החלה בינואר 1942 מתוך שיתוף הדוק עם השלטונות, ותחילתה בקורס שערך הצבא ל- 60 קצינות וסמלות. רק במרס 1942 נפתחו שערי הגיוס לרווחה. נשים בגיל 45-20 נרשמו לתפקיד עוזרות בבתי-חולים, נהגות, פקידות, מחסנאיות ומבשלות.

 

 

שנה לאחר מכן הוכרז על גיוס נשים במסגרת חיל-האוויר (W.A.A.F), שמשך אליו זרם נוסף של מתנדבות. "חיל העזר לנשים" הכניס רוח רעננה בתנועת ההתנדבות העברית. התנדבות הנשים השפיעה על משתמטים רבים לחזור בהם מדרכם. כארבעת אלפים בחורות עבריות התגייסו לצבא הבריטי, מהן כ- 3000 ל"חיל העזר לנשים" ,(A.T.S) וכ- 800 מתנדבות ל"חיל העזר לתעופה" (W.A.A.F).

 

כרזת גיוס בריטית הקוראת לנשים להתגייס לשירותי הקרקע של חיל האוויר המלכותי

אופי שירותן של הנשים במלחמה הכביד על ריכוזן ביחידות יהודיות. החיילות היו מסונפות ליחידות צבא כלליות, למשרדי הצבא – כפקידות; לבתי החולים הצבאיים – כאחיות, למחלקות צבא שונות – כנהגות. רק כעבור שנתיים מאז ראשית הגיוס לא.ט.ס. הוקמו חמש פלוגות "פלשתינאיות", אבל גם לאחר מכן שירתו רוב החיילות בשאר עשרים הפלוגות של חיל הנשים שחנו במזרח התיכון.

 

 

 

מצעד בנות האטס עם חיילי הבריגדה

החיילות היהודיות הצליחו לקיים אווירה עברית ותרבותית במחנותיהן ולקנות להן שם טוב על כושר עבודתן וחריצותן. בדרך-כלל היה היחס אליהן מצד החיילים האנגלים הוגן ויפה. בבתי-החולים מילאו תפקידים של עוזרות לאחיות הבריטיות המוסמכות (למגויסות מארץ-ישראל לא ניתן למלא תפקיד של אחיות, גם אם זה היה מקצוען לפני התגייסותן).

בעבודתן במשרדים שיחררו אלפי חיילים לשירות בחזית וכנהגות הפתיעו את מדריכיהן הגברים בשליטתן במכוניות הצבא הכבדות ביותר. בחיל האוויר מלאו החיילות, חוץ מתפקידים משרדיים, גם תפקידים אחראיים בשירות הקשר האלחוטי עם מטוסי הקרב ובטיפול במכשירי הראדאר ומהן שעבדו בשירות הצילום וגם באריזת המצנחים לטייסים.

 

מקור: קיצור תולדות ההגנה, ההוצ"ל משה"בט, עמ' 362

 

 

"ועד ההצלה"

הוקם בראשית 1942 על ידי הנהלת הסוכנות היהודית והועד הלאומי, והיה מורכב מנציגי תנועות שונות ומפלגות. עיקר פעולתו היתה במציאת קשר למנהיגים יהודים וסיוע בהברחת יהודים מארצות כבושות על-ידי הגרמנים לארצות בהן לא נשקפת להם סכנת השמדה.

המוסד לעליה ב'

בשנת 1938 הוקם "המוסד לעליה ב'", הגוף שביצע פעולות הצלה מאורגנות, ובראשו שאול אביגור, חבר המפקדה הארצית של ההגנה. חלק ממנהיגי התנועה הציונית חששו, כי עקיפת חוקי העלייה עלולה להזיק גם לעלייה הליגאלית ולהחריף את היחסים עם הבריטים. ביטוי לחששות אלה ניתן בוויכוח בשאלת העלייה בקונגרס הציוני הכ"א. רבים הצדיקו את הבאת העולים בכל דרך אפשרית גם בניגוד לחוקי "הספר הלבן". ברל כצנלסון , בנאומו בקונגרס בעניין זה, אמר: …"איזו הגירה מעולם היא כשרה וחוקית, אם עלייה זו אינה חוקית?

ואיזה חוקים בעולם הם חוקיים, אם זכות חיים ליהודי היא בלתי חוקית? העליה הבלתי חוקית יש לה תפקיד מיוחד במלחמתנו…וכשאני שואל את עצמי: מיהו בימינו אלה הנושא הטבעי – בגזרות גורלו – של מלחמת ישראל על קיומו? הריני משיב לעצמי: על פני הימים נטושים נושאי הדגל של צרת היהודים. הללו לא יתנו לשערי הארץ שייסגרו… הפליט היהודי יוצר בראש המערכה, וכולנו חייבים לצאת בצבאותיו"… לפי תפיסה זו הפכו ההעפלה ותנופת ההתיישבות המוגברת למטרת המערכה הציונית ואמצעי עיקרי למאבקה!

דין וחשבון של הנהלת הסוכנות לקונגרס הכ"ב על ההעפלה בשנות המלחמה, תש"ז 1946

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

גילוי דעת הסוכנות היהודית על גירוש מעפילי "אטלנטיק", דצמבר 1940

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

העפלה יבשתית

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

תיכנון ההתישבות היהודית מבחינת שיקולי הבטחון, אוגוסט 1943

פרק מתוך הספר "התנועה הלאומית היהודית והקמת מדינת ישראל" 

1 /אח/02 10.8.1943 -1544-

 

ר.מ.א (ראש המטה הארצי)

 

ההנהלה 

 

תיכון-ההתישבות מבחינת ההגנה

 

לפני זמן מה נעשתה במוסדנו עבודת-מחקר על הנושא: "הגורם ההגנתי בתיכון ההתיישבות העברית". לסיכומים של המחקר, המועברים אליכם ר"ב, הנני לצרף להלן אי-אלה הערות ובאורים.

 

  1. ההכרה, כי תפקיד-ההתיישבות ותפקיד-ההגנה בתהליך הכיבוש הציוני של הארץ משולבים זה אל זה ולא במעט אף תלויים זה בזה, נשתרשה אצלנו בחזרת מושכל ראשון – ואף-על-פי-כן אין עדיין קיימת שיטת-שיתוף קבועה, תקינה ומקיפה בשטח התיכון והבצוע בין שני מכשירי-הגשמה אלה. והקשר ביניהם הנו עד היום הזה רופף וארעי. אולם אם מצב זה יכל להסבל עד כה, אין בשום פנים להשלים עם המשכתו בתקופת-ההכרעה הממשמשת ובאה, כאשר תתרחב ותתגבר ללא ספק השפעת-הגומלין בין ההתיישבות וההגנה.

מחד-גיסא יהא זה מחובתו של ארגון-ה"הגנה" להבטיח כל עליה חדשה על הקרקע, להגן על ישובים מרוחקים, מבודדים ונחשלים, ואחרון אחרון – לפלס את הדרך להתיישבות רבתי, לשבור התנגדות שתתגלה בדרך זו, לתחום אדמות-בור ולמסור אותן לידי מתיישבים; מן הצורך הוא, איפוא, שתהיינה נהירות למוסדות-הביטחון כל תכניות הרכישה וההתיישבות למען תאם אתן את התכניות ההגנתיות ולמען הכן יחידות לקראת פעולות הצפויות בשטח זה. ומאידך – אסור לה, למדיניות הקרקעית וההתיישבותית שלנו, להתעלם מהגורם ההגנתי בקביעת תכניותיה ובביצוען; ההתיישבות הציונית אינה מטרה בפני עצמה בלבד, היא גם אמצעי לכיבוש מדיני של הארץ, ולכן היא חייבת לחתור בעת ובעונה אחת להקמת ישובים עבריים הן בתוך המרכזים הפוליטיים והכלכליים של הארץ, בקרבתם או מסביבם, והן באותן הנקודות העלולות לשמש משלטים טופוגרפיים ועמדות-מפתח מבחינת השליטה הצבאית על הארץ והיכולת של הגנה יעילה עליה, ולו גם חשיבותן הכלכלית היתה פחותה, שכן הכיבוש הציוני של הארץ לא יהיה שלם ויציב, אלא אם כן תפעם את מדיניותנו ההתישבותית בד בבד עם השאיפה קליטת-עליה ולהרחבת הישוב העברי בכפר ובעיר, גם הדאגה, להבטיח להגנתנו את המרכזים האסטרטגיים-טקטיים של הארץ. וזה בעצם הכוונה של המחקר הנמסר לידיכם: להצביע על כווני-ההרחבה של ההתיישבות מנקודת-ראות ההגנה והשליטה על הארץ במובן הצבאי. מחקר זה מתעלם, כמובן, לחלוטין מחוק-הקרקע )1940(. וכן מהבעלות הנוכחית על האדמה, באשר כל תיכון ציוני משתת על ההנחה של בטול ההגבלות הללו, ובאשר תעודתו היחידה של מחקר זה היא רק לכוון את התיכון ההתיישבותי ולהקנות לו מגמה הגנתית, ולא להוות את התכנית גופא הקובעת הלכה למעשה.

 

  1. הנני חוזר ומדגיש, כי המחקר המועבר לידיכם אינו תוכנית על התיישבות, אלא ניתוח של גורם אחד בלבד – הגורם ההגנתי – בתיכון ההתיישבותי. כוונתנו היא, שתובטח לגורם זה השפעה מתאימה על מדיניותנו הקרקעית וההתיישבותית בצדם של שאר הגורמים הנוגעים בדבר. בטוחני, כי ההנהלה תמצא ותקבע לשם כך את המסגרת הארגונית הנאותה.

  

מאמץ המלחמה הסודי של היישוב, דו"ח הסוכנות היהודית, אוגוסט 1945

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

יצחק שדה, תכנית הצפון, 1940

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

דוד הכהן, הנחת היסוד לשיתוף פעולה

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

מכתב וייצמן אל גריג, 28 במרס 1944

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

הישוב על משמרת משולשת

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.