פרק מיוחד, שהכניס גוון בולט משלו לתנועת הצבא העברי, היה התנדבותן של בנות ארץ-ישראל ל"חיל העזר לנשים" (A.T.S).
התביעה לאפשר לבנות היישוב להשתתף באורח פעיל במלחמה בנאצים באה מטעם חוגי הנשים המאורגנים. תביעה זו עוררה התנגדות ניכרת. בראש וראשונה התנגדו לכך החרדים ועדות המזרח. אולם גם מחוץ לחוגים אלה נמצאו עוררים על הצורך בגיוס לחיל-הנשים. היו שטענו, כי המחסור בידיים עובדות בחקלאות ובתעשייה אינו מצדיק גיוס זה. הנשים יכולות למלא חובתן מאמץ המלחמה בעבודה במשק ולשחרר על-ידי כך גברים לצבא. הרבה השפיעה הטענה כי הופעתן של אלפי בחורות יהודיות בנות אירופה בין מאות אלפי חיילים שאינם יהודים עלולה להביא להוצאת שם רע ולגרום תקלות רבות. אולם למול נימוקים אלה עמד רצון הנשים העבריות לתרום למלחמה באויב.

ההתנדבות ל"חיל העזר לנשים" החלה בינואר 1942 מתוך שיתוף הדוק עם השלטונות, ותחילתה בקורס שערך הצבא ל- 60 קצינות וסמלות. רק במרס 1942 נפתחו שערי הגיוס לרווחה. נשים בגיל 45-20 נרשמו לתפקיד עוזרות בבתי-חולים, נהגות, פקידות, מחסנאיות ומבשלות.
שנה לאחר מכן הוכרז על גיוס נשים במסגרת חיל-האוויר (W.A.A.F), שמשך אליו זרם נוסף של מתנדבות. "חיל העזר לנשים" הכניס רוח רעננה בתנועת ההתנדבות העברית. התנדבות הנשים השפיעה על משתמטים רבים לחזור בהם מדרכם. כארבעת אלפים בחורות עבריות התגייסו לצבא הבריטי, מהן כ- 3000 ל"חיל העזר לנשים" ,(A.T.S) וכ- 800 מתנדבות ל"חיל העזר לתעופה" (W.A.A.F).

אופי שירותן של הנשים במלחמה הכביד על ריכוזן ביחידות יהודיות. החיילות היו מסונפות ליחידות צבא כלליות, למשרדי הצבא – כפקידות; לבתי החולים הצבאיים – כאחיות, למחלקות צבא שונות – כנהגות. רק כעבור שנתיים מאז ראשית הגיוס לא.ט.ס. הוקמו חמש פלוגות "פלשתינאיות", אבל גם לאחר מכן שירתו רוב החיילות בשאר עשרים הפלוגות של חיל הנשים שחנו במזרח התיכון.

החיילות היהודיות הצליחו לקיים אווירה עברית ותרבותית במחנותיהן ולקנות להן שם טוב על כושר עבודתן וחריצותן. בדרך-כלל היה היחס אליהן מצד החיילים האנגלים הוגן ויפה. בבתי-החולים מילאו תפקידים של עוזרות לאחיות הבריטיות המוסמכות (למגויסות מארץ-ישראל לא ניתן למלא תפקיד של אחיות, גם אם זה היה מקצוען לפני התגייסותן).
בעבודתן במשרדים שיחררו אלפי חיילים לשירות בחזית וכנהגות הפתיעו את מדריכיהן הגברים בשליטתן במכוניות הצבא הכבדות ביותר. בחיל האוויר מלאו החיילות, חוץ מתפקידים משרדיים, גם תפקידים אחראיים בשירות הקשר האלחוטי עם מטוסי הקרב ובטיפול במכשירי הראדאר ומהן שעבדו בשירות הצילום וגם באריזת המצנחים לטייסים.
מקור: קיצור תולדות ההגנה, ההוצ"ל משה"בט, עמ' 362