בשבועות הראשונים למלחמת העולם התנדבו 42 בחורים להשלמת יחידת תותחנים בריטית שחנתה בחיפה. היה זה גרעין שאליו נספחו במשך שנות המלחמה יותר מ- 600 מתנדבים נוספים, שרוכזו בחמש יחידות תותחנים יהודיות.
“הסוללה הארץ-ישראלית הראשונה לתותחנות קלה אנטי-מטוסית” שחנתה בחיפה אורגנה באוקטובר 1940.
אנשיה גויסו כולם מקרב חברי ה”הגנה”. ביחידה זו למדו הבחורים זיהוי אווירונים וטיפול בתותחים נגד מטוסים.
בעת התקפת האוויר על חיפה בקיץ 1941 הצליחו תותחי הסוללה להפיל אחד מאווירוני האויב. שאר ארבע יחידות התותחנים היו מעורבות, אבל מספר היהודים בהן הלך וגדל. בקיץ 1944 יצאו יחידות התותחנים היהודים לאיטליה ונספחו אל “החטיבה היהודית הלוחמת”.
בשירות בחיל התותחנים ניתנה למאות בחורים יהודים מארץ-ישראל האפשרות וההזדמנות להתאמן בנשק כבד, דבר שלא יכלו לעשותו במסגרת המחתרתית של ה”הגנה”. כשלוש שנים לאחר מלחמת העולם, עם פרוץ מלחמת הקוממיות, נקראו ותיקי יחידות תותחנים אלה להקים את גרעין חיל התותחנים של צה”ל.
כרזות תעמולה לגיוס לצי הבריטי
יותר מחיל התותחנים היה הצי סגור בתחילה בפני זרים. רק בנובמבר 1942 הוכרז על גיוס מתנדבים ארץ-ישראלים לכל שירותי הצי. תוך שנה התנדבו כ- 1100 בחורים יהודים לענפים שונים של הצי. בחורים יהודים שירתו באניות מלחמה שונות, באניות טורפדו ואף בצוללות. התנאים בצי לא היו קלים. לא היה מקום לדבר על יחידות יהודיות והאנשים היו מפוזרים קבוצות קטנות, לפעמים איש אחד או שניים בספינות הצי השונות. על זאב הים, אחד מראשוני הספנות העברית, הוטל מטעם שלטונות הצי לטפל בענייניהם האישיים של מאות אנשים אלה, שהיו פזורים בפינות שונות של העולם, ואחדים מהם הגיעו אף לאוקיינוס השקט.